אסף עיני | זוכה פרס לורן ומיטשל פרסר לצילום ישראלי צעיר לשנת 2026 | מוזיאון תל אביב לאמנות
פרס שנתי מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, הכולל מענק בסך 5,000 דולר ותערוכת יחיד במוזיאון
תערוכתו של עיני עתידה להיפתח במוזיאון תל אביב לאמנות בדצמבר 2027
אסף עיני, יהלומים, פרט מתוך וידאו 2022
אסף עיני הוא הזוכה בפרס לורן ומיטשל פרסר לצילום ישראלי צעיר לשנת 2026 – פרס שנתי מטעם מוזיאון תל אביב לאמנות, הכולל מענק בסך 5,000 דולר ותערוכת יחיד במוזיאון. תערוכתו של עיני עתידה להיפתח במוזיאון תל אביב לאמנות בדצמבר 2027.
אסף עיני (יליד 1987, ישראל) חי ויוצר בתל אביב-יפו. עיני שהחל את דרכו כצלם אופנה, פנה ללימודי אמנות בצלאל, ומאז סיום הלימודים פיתח בעקביות שפת צילום ייחודית שבה שפה מסחרית פוגשת את זו התיעודית. עבודותיו, שמצולמות לא פעם עם ובשיתוף קהילות שוליים, מחזיקות בהן את הקונפליקטים הטעונים בחברה הישראלית, והן חושפת את האופן שבו הגוף והמרחב מעוצבים בידי המציאות הפוליטית. יכולתו להגיש סוגיות מורכבות שנוגעות למיניות, גבריות ואתניות דרך עדינות ואינטימיות היא חלק מהכוח שלו להציג את הסדר החברתי ובעיקר לערער עליו.
מתוך נימוקי השופטות: "אסף עיני הוא הזוכה בפרס מיטשל ולורן פרסר לשנת 2026, וזאת בזכות האפקט המיידי והמרשים שלו וכן הרלוונטיות לזמננו. בעבודתו, הכוללת צילום ו-ווידאו, עיני מציע בחינה מורכבת וסוחפת של החברה הישראלית העכשווית דרך שאלות של זהות, כוח וייצוג. יצירתו נעה בין קהילות שקולן לרוב נדחק לשוליים או מושתק כליל – ביניהן פלסטינים, ערבים-ישראלים, אתיופים וקהילות מהגרים—בעוד הוא שומר על קשב רב למורכבויות ולהבדלים במסגרתן. דרך צילומי דיוקן ונוף אורבני מבוימים אך אינטימיים, עיני תוהה על מיניות, מגדר ושייכות, ויוצר צילומים שמאתגרים קודים חברתיים ותפיסות הטרו-נורמטיביות. התרשמנו במיוחד מהגישה השיתופית ביצירתו. בשילוב מרשים בין שפה תיעודית, חשיבה מושגית והתייחסות לתרבות פופולרית מקומית ובינלאומית, עיני מציע הרהור עוצמתי על האופן שבו גוף וזהות מעוצבים על ידי סביבות חברתיות ופוליטיות, ופותח צוהר לקשר על אף הבדלים."
אסף עיני, ללא כותרת (אלעד) 2019
השנה הוגשו יותר משמונים מועמדויות לפרס לורן ומיטשל פרסר לצילום ישראלי צעיר. חבר השופטות בפרס השנה כלל את מירה לפידות, האוצרת הראשית של מוזיאון תל אביב לאמנות, אלונה פארדו, מנהלת אוסף מועצת האמנות של אנגליה (לונדון) וסופי האקט אוצרת הצילום בגלריה לאמנות של אונטריו (טורונטו).
אלונה פארדו היא מנהלת אוסף מועצת האמנות של אנגליה (Arts Council Collection England) ושימשה כאוצרת בגלריית הברביקן לאמנות (Barbican Art Gallery) שם אצרה מספר תערוכות. ביניהן: Another Kind of Life: Photography on the Margins (2018), Vanessa Winship: And Time Folds (2018), Dorothea Lange: Politics of Seeing (2018), Trevor Paglen: From ‘Apple’ to ‘Anomaly’ (2019). וכן את התערוכה פורצת הדרך Masculinities: Liberation through photography (2020).
סופי האקט היא אוצרת הצילום בגלריה לאמנות של אונטריו (AGO) בטורונטו. תחומי המומחיות של האקט כוללים צילום חובב (vernacular)צילום ביחס לקוויריות, וצילום קנדי. בין התערוכות הרבות שאצרה: What It Means to Be Seen: Photography and Queer Visibility (2014), Diane Arbus: Photographs, 1956–1971 (2020), Building Icons: Arnold Newman's Magazine World, 1938–2000 (2023), ולאחרונה Casa Susana (2025).
פרס פרסר לצילום ישראלי צעיר יוענק זו השנה העשירית. זוכי הפרס: רמי מימון (2015), מרק יאשאייב (2016), רונית פורת (2017), דניאל צאל (2018), אלי סינגלובסקי (2019), אפרת חכימי (2020), ורה ולדימירסקי (2021), נטע לאופר (2022), רונן זן (2023), אן שימין שיטרית (2024), לי נבו (2025).
אסף עיני, חבורות, 2017