יעקב אגם, ללא כותרת, שנות ה 2000
צילום: שי בן אפרים
התצוגה החדשה של האוסף במוזיאון אגם חושפת פרקים שונים ביצירתו של האמן יעקב אגם, ומספרת את סיפור חייו. תצוגה זו היא יותר מתערוכה, היא מהווה הזדמנות לקהל לערוך היכרות מחודשת עם מקומו של האמן יעקב אגם בתולדות האמנות המערבית ונוכחותו באמנות הישראלית. המבקרים במוזיאון מוזמנים למסע של היכרות, חשיפה, סיפור חיים, סיפור באמנות. הם מוזמנים להתבונן ביצירה של יעקב אגם מראשיתה. בהליך של גיבוש והמצאה של שפה ייחודית רק לו. בניסוח של תורה אמנותית, חינוכית, ועיצובית.
תצוגת האוסף פורשת את מניפת יצירתו של יעקב אגם החל מעבודותיו המוקדמות ביותר, בין השאר העבודה שהציג בתערוכת היחיד הראשונה שלו, "ציורים בתנועה", בשנת 1953, ועבודה שהציג בתערוכה הקבוצתית "התנועה", בשנת 1955, לצד אמנים כמרסל דושאן, ז'אן טינגלי, אלכסנדר קלדר, ויקטור וסרלי ורפאל סוטו. חלקה האחר מושתת על עבודות שהציג בתערוכה "אגם: מעבר לנראה" במוזיאון גוגנהיים בניו יורק, בשנת 1980 ולצידן עבודות משנות ה-90 והאלפיים.
יעקב אגם, גל מרובע, 1989, אוסף המוזיאון
צילום: שי בן אפרים
תחת הכותרת "יעקב אגם: חוט החיים" , נפרשים קורות חייו של אגם על קיר באורך 36 מטר, החל בלידתו בראשון לציון, בשנת 1928, ועד לפתיחת מוזיאון אגם ב- 2018 וקבלת אות אביר לגיון הכבוד של צרפת ב- 2022. ההליכה לאורך הקיר מפגישה את המבקרים עם תחנות בחייו, שיאים אמנותיים, תצלומים ועבודות בקנה מידה קטן יותר.
נעילה: 30.6.25
יעקב אגם ואורי צייג משטחים בתנועה צילום באדיבות מוזיאון אגם
התערוכה של יעקב אגם ואורי צייג: משטחים בתנועה" בגלריה לתערוכות מתחלפות במוזיאון אגם, היא מעין המשך לתצוגת הקבע החדשה. התערוכה מהווה הזדמנות להתוודע למדיום ההדפס של יעקב אגם ובה בעת למפגש עם השטיחים של אורי צייג. הדיאלוג בין צורות מופשטות, אופני תנועה בחלל ונקודות מבט משתנות, הופך את הצופים לשותפים פעילים בחוויית התערוכה.
המפגש עם השטיחים של האמן אורי צייג מעלה את השאלה האם לפנינו אמנות או מלאכת יד. באופן הצגתם בתערוכה הנוכחית הוא מפקיע אותם מתפקידם המסורתי ומציע פרשנות נוספת לעבודות. אורי צייג, אמן רב-תחומי שהרבה להציג בארץ ובעולם, נוהג לערער ביצירתו על מושגים וערכים שגורים בשפת האמנות. הוא מרבה לבחון את הגבול העדין שבין טקסטיל כמלאכה לבין טקסטיל כאמנות.
השטיחים נארגו בשיתוף פעולה עם נשים בדואיות מהכפר לאקייה מתוך מטרה לבחון את הגבול שבין עיצוב, אמנות וקראפט, וכן את מלאכת האריגה כדרך לבטא תפיסות מסורתיות ותרבותיות. במתווים שצייג הכין לשטיחים הוא בחר בהפשטה מינימלית של צורות ושל צבעים כדי להתאים את העיצוב למיומנות האורגת, לחומר הגלם ולאופני הייצור.
הדפסי הרשת הראשונים שיצר יעקב אגם נעשו בעזרת דפסים מומחים בצרפת, שבה ריכז את עיקר פעילותו בתחילת שנות השישים. בעוד עבודותיו בציור ובפיסול זכו למרב תשומת הלב, המדיום הצנוע של הדפס על נייר אפשר לו להתמודד בצורה אחרת עם המפגש שבין דו-ממד לתלת-ממד, ולממש בעבודותיו את רעיון "הממד הרביעי".
הדפסיו של אגם הם לרוב חלק מסדרה בת חמש עבודות או יותר היוצרות שלם אחד מהתלכדות של נקודות מבט מרובות. את ממד השינוי ואת אשליית התנועה הוא יוצר באמצעות ארגון של צורות ושימוש בסרגלי צבע. לעיתים הוא יוצר חוסר איזון מכוון בין ההדפסים כדי להעצים את המתח הצורני והצבעוני ולתרום לתנועתיות, ובמקרים אחרים הוא שואב השראה מפרטיטורות מוזיקליות הנעות ממורכבות לפשטות, וחוזר חלילה.