יגאל עוזרי | "Road Trip (מסע בדרכים)" | גלריה זימאק

בערב הפתיחה תערך השקה לספר האמן החדש של עוזרי, ROAD TRIPבערב הפתיחה תערך השקה לספר האמן החדש של עוזרי, ROAD TRIP

נעילה: 28.11.2026

יגאל עוזרי, Forgotten Motel, 30x30 in, oil on canvas, 2026

צילום: פריתווי ראתור

בתערוכתו החדשה, יגאל עוזרי הופך את הנוף האמריקאי לבמה לבחינת המיתולוגיה של החלום האמריקאי, ומציב יחד סמלים מוכרים של ה״אמריקנה״: הדרך הפתוחה, אדריכלות אייקונית, נופי צד-דרך ורגעים חולפים של חיי היומיום באמריקה. המסע בדרכים ה Road Trip הופך למשהו מעבר לנסיעה מיעד אחד לאחר, אלא למטאפורה לחופש, לאפשרויות ולגילוי. כשהוא נע דרך הדימויים האמריקאיים המובהקים הללו, עוזרי מזמין אותנו לבחון את האידיאלים והפנטזיות שעיצבו את הדמיון האמריקאי, תוך התבוננות בקסם הנצחי של המסע עצמו.

החלום האמריקאי כרוך התנועה - האמונה שבאמצעות חופש, שאפתנות ונחישות, אדם יכול להשאיר את המוכר מאחור וליצור עתיד חדש. המסע בדרכים מגלם אידיאל זה בצורתו האמריקאית המובהקת ביותר. הכביש המהיר והפתוח מרמז על עצמאות ואפשרויות, בעוד הנופים ודימויי צד-הדרך שבהם נתקלים לאורך המסע הופכים לשברי מסורות לאומיות משותפות.

ב-Road Trip אמריקאנה אינה רק אוסף של סמלים אמריקאיים מוכרים, אלא שפה חזותית הבנויה מאבני בוחן תרבותיות שאיכלסו את הדמיון האמריקאי במשך דורות: המכונית, הדיינרים, המוטלים, תחנות הדלק, הכבישים המהירים הרחבים והעיירות הקטנות. עוזרי משתמש במשיכות המכחול הקפדניות שלו כדי לחבר אלמנטים אלה יחד כתחנות לאורך מסע דמיוני, תוך שהוא מעורר הן את האופטימיות של החלום האמריקאי והן את הנוסטלגיה הסובבת אותו. הדרך הופכת למרחב שבו נפגשים השאיפה והזיכרון, שבו הפנטזיה מוטמעת בתוך החוויה האמריקאית.

יגאל עוזרי, Golden Solitude, 30x40in, oil on canvas, 2026

צילום: פריתווי ראתור

הקשר של עוזרי לחלום האמריקאי אינו רק תצפית אמנותית או תרבותית, אלא גם אישי מאוד. עוזרי, שנולד בישראל, היגר לניו יורק עם משפחתו, והגיע לאמריקה בתקווה לבנות חיים חדשים ולממש את ההזדמנויות המזוהות עם החלום האמריקאי. בתערוכה זו, היסטוריה אישית זו מקבלת משמעות חזותית רחבה יותר. ניתן להבין את המסע ברחבי אמריקה כהמשך למסעו של עוזרי עצמו ממדינה אחת לאחרת, מהמוכר אל הבלתי נודע, ומשאיפה אל עבר אפשרות. לפיכך, הדרך הופכת לבעלת אופי מוחשי ואוטוביוגרפי כאחד — סמל לחוויית ההגירה, לצד דימויים מייצגים של האידיאלים שמשכו דורות של אנשים אל אמריקה. התערוכה Road Trip הופכת להשתקפות של החלום שעוזרי רדף אחריו בעבר.

ב-Road Trip תשומת הלב של עוזרי לפרטים הופכת מפגשים יומיומיים לרגעים קולנועיים התלויים בין התבוננות לדמיון. תחנות דלק, דיינרים, מכוניות ונשים לבושות ג'ינס הופכים ליותר מאלמנטים מוכרים של החיים באמריקה — הם מתפקדים כחלקיקים מתוך סיפור חזותי רחב יותר. הכרום המשתקף של מכונית, הזוהר הזוהר-פלורסנטי של דיינר, המרקם של בד הג'ינס, או הנוכחות השקטה של אישה מאחורי ההגה, מרונדרים בדיוק רב עד שהציורים נראים בראשיתם כצילומים.

תהליך הציור של עוזרי מוסיף רובד נוסף, כזה שנעה מעבר לתיעוד אל עבר פנטזיה. הנשים בציוריו מחזיקות באינטימיות המרגישה בו-זמנית גלויה ומכוונת לחמקמקות. בעבודתו הרחבה יותר, עוזרי משתמש בפוטו-ראליזם לא רק כדי לשחזר את מה שהמצלמה רואה, אלא כדי להעצים את החוויה הרגשית של הדימוי, תוך יצירת מרחב שבו מציאות ופנטזיה מתקיימות זו לצד זו.

יגאל עוזרי, Neon Ruins, 30x20 in, oil on canvas, 2026 צילום: פריתווי ראתור

כמרכיב נוסף לנימה הבלתי-רשמית הקלאסית של ציוריו, בסדרה זו כולל עוזרי פרטים עכשווים שייחקקו לנצח בתודעה הקולקטיבית שלנו, הוא נשאר נאמן לגישת הציור שלו, המשלבת משיכות מכחול חדשות ומפורטות עם מרכיבים מופשטים. כשהם מוארים בדימויים קרביים של אדריכלות וחללים פנימיים רטרוספקטיביים, ציוריו קמים לחיים ולוכדים את המרחב שבין הפיזי למופשט. סדרה זו מייצגת יותר מהסמליות הגלויה שמאחוריה, והיא מאפשרת לעוזרי להמשיך בחקירתו את הזהות והאינטימיות בתוך רקע תרבותי משתנה.

Road Trip מביאה יחד את האישי והאוניברסלי דרך גרסתו של עוזרי לאמריקה. מה שמתחיל כאוסף של רגעים מוכרים הופך לחקירה של כמיה, חופש והרצון לדמיין חיים מעבר למה שמוכר באופן מיידי. התערוכה מותירה אותנו ביסודה עם התחושה שאמריקה אינה רק מקום, אלא רעיון שמעוצב באופן מתמיד על ידי אלה הנוסעים בה, חולמים עליה, והופכים אותה לשלהם.

יגאל עוזרי, Warm Concrete, 11 x 14in, Oil on Canvas, 2025

צילום: פריתווי ראתור

האמן יגאל עוזרי הציג בהרחבה ברחבי העולם, כולל תערוכות יחיד בסין, טוקיו, ספרד, הולנד, צרפת, לונדון, גרמניה ומקסיקו. עבודתו מופיעה על הכריכה ונכללת בספר Photorealism and the Digital Age , עבודותיו נמצאות באוספי הקבע של: מוזיאון סמית'סוניאן לאמנות אמריקאית, מוזיאון ויטני לאמנות אמריקאית, מוזיאון מקני לאמנות בסן אנטוניו, המוזיאון היהודי בניו יורק, הספרייה הציבורית של ניו יורק, מוזיאון תל אביב לאמנות, והאלברטינה בווינה.