בתערוכת היחיד אלמלא מציגה לילי כהן פרח־יה עבודות שנוצרו במהלך שנה רוויית תמורות ותהפוכות. במרכז התערוכה עומדות דמויות נשיות הנבנות באמצעות קווי מתאר חופשיים, משטחי צבע, עלי זהב ורישום על גבי גיליונות נייר שקומטו ונפרשו מחדש. קימוט וקיפול הם פרקטיקה מתמשכת בעבודתה של כהן פרח־יה. פעולה זו מקנה לנייר איכות חומרית פריכה, המעוררת כמיהה למגע, ומעבירה את הדימוי מן הדו־ממדיות של הציור אל הטקטיליות הנפחית של התבליט והפיסול.