התערוכה אותה יצרה גלעד עובדיה, ברגישות מופלאה, עוסקת בלכידת הזמן ברמותיו המזוקקות ביותר. בציור היפר-ריאליסטי, כל פרט – ולו הזעיר ביותר – מקבל משמעות, וכל משיכת עיפרון או מכחול הופכת לשבריר מציאות. כך, הרגעים המונצחים כאן אינם רק זיכרונות, אלא פירוק מדוקדק של הזמן עצמו, עד לרסיסים קטנטנים של אור, מרקם ותנועה.