דוד נאמן | "מפגשים אלכימיים" | גלריה טובה אוסמן | פתיחה 15.5.26 בשעה 12:00
אוצרת: גלית סמל
נעילה: 15.6.2026
דוד נאמן, לקיחת אחריות, 2025, הדפס דיגיטלי, 55-42 סמ
תערוכה זו עוסקת במפגשי גורל מגוונים, הנעים בין טכניקות שונות למסורות אמנותיות משתנות. מפגשים אלה מייצרים שפה המהדהדת את המציאות הקשה והמורכבת של זמננו, והם כוללים חולשות ופחדים, תשוקות ויצרים, לצד כוח חיים ראשוני; אלה מייצגים מיתוסים קדומים הטבועים בנפש האדם. נאמן שואב מן המיתולוגיות העתיקות דימויים ארכיטיפיים תת־הכרתיים, המהווים מכנה משותף עמוק וכוח קיום בסיסי המשותף לבני האדם באשר הם.
העבודות נוצרו מתוך צורך להתמודד עם הסערה הרגשית הפוקדת את ההווה – הקיטוב, הקרע והאלימות – אולם בה בעת הן שומרות על מידה של הרחקה מודעת מן ה״כאן ועכשיו״. נאמן מבקש לזקק את ליבת הטרגדיה האנושית למונחים מיתיים וארכיטיפיים של גורל ושל ניסיון נואש להימלט מפניו. לשם כך הוא משלב דמויות מן האמנות הקלאסית, שנשאו עמן ערכים שאבדו או התערערו, לצד אלמנטים מן האמנות המודרנית, אשר מרדה במסורות קודמות. הקונפליקט נוכח בעבודות, אך לצדו מתקיים גם דחף מתמיד לאיחוד בין הניגודים.
דוד נאמן, החוטא, 2025, הדפס דיגיטלי, 55-42 סמ
בכל עבודה מתרחש מפגש מסוג אחר – כזה המשתמש באלגוריות, בסמלים, בשברי מציאות או בפרשנויות מקבריות של הממשי. המפגשים מושפעים מן המקורות, אך נובעים גם מן החיפוש אחר משמעות ואמירה שתהיינה קוהרנטיות ולגיטימיות לזמן הזה. בעבודותיו מבקש נאמן לפתח שפה אמנותית המסוגלת לבטא מציאות קונקרטית עד כדי כאב, ולנסח מבט הנוגע בלב החיים עצמם.
נאמן רושם בעיפרון, בפחם ובדיו לבנה על נייר שחור דמויות מיתיות, ולצדן דמויות הלקוחות מציורים העוסקים בטרגדיות אנושיות. דימויים אלה מייצגים גורל שאינו ניתן לשליטה, ומביעים כאב מעוות המכיל בתוכו יופי המתקיים למרות הכול. יחסו של נאמן למושג היופי טעון ומורכב: הוא אינו מציע יופי טהור, אלא יופי פגום ומעוות, שכן במציאות אין יופי מזוקק ונקי. הרישומים נסרקים ומורכבים מחדש באמצעים דיגיטליים, לכדי מרקם קוהרנטי בשחור־לבן.
דוד נאמן, אמפטיה אהובתי, 2025, הדפס דיגיטלי, 49-37 סמ
הדמויות המיתולוגיות המרכזיות השבות ומופיעות בעבודות כוללות את זאוס, אדיפוס, הספינקס ופאן. השימוש במיתוסים אוניברסליים נושא חשיבות מיוחדת, בהיותם סיפורים מכוננים היוצרים תודעה רוויה חיות, יצרים וארוס מחד, ודמוניות מאידך. יחדיו הם מחוללים מעין התעלות, המובילה אל התקווה המיוחלת. הדימויים הקדומים והארכיטיפים הראשוניים הם תופעות אוניברסליות המשותפות לאנושות כולה לאורך הדורות. הארכיטיפ, על פי התפיסה היונגיאנית, הוא דימוי השוכן מתחת לסף ההכרה. עם זאת, הוא פועל ככוח מניע בעל השפעה עמוקה על ההתנהגות האנושית.
המפגשים המתקיימים בעבודות משלבים בין יכולתו הרישומית יוצאת הדופן של נאמן לבין מיומנויות הצילום והעיבוד הדיגיטלי, ובין יכולתו לדלות מתוך רצף תולדות האמנות את המוטיבים המדויקים לכל עבודה. השילובים אינם תמיד הגיוניים במובנם הליניארי, אך הם מעוררים שאלות ומזמינים את הצופה להתבוננות איטית ומעמיקה. העבודות נבנות מתוך פירוק והרכבה, וככל שהכאב נוכח בהן בעוצמה, כך הן נושאות גם ממד של אופטימיות – בדמות הכמיהה לאיחוד, לפיוס ולשלום.
