ליהי תורג'מן | "עידן הדלי" | מוזיאון בת ים לאמנות

אוצרות: הילה כהן־שניידרמן ועדי דהן

שיח גלריה: יום שבת 1.11.2025 בשעה 12:30

נעילה: 31.1.2026

ליהי תורג׳מן, הגוף הקוסמי (ינשוף, בית, אהל, אישה),

צילום: אלעד שריג

תערוכת היחיד החדשה של האמנית ליהי תורג'מן מציגה ציורים גדולי מימדים סביב המושג האסטרולוגי "עידן הדלי": עידן בו יחסי הכוח הישנים – הפוליטיקה הדת והכלכלה מתפרקים ובמקומם צומחת תרבות וחברה של שוויון ושיתוף. דרך נופים מדבריים וסמלים קוסמיים, נוגעת האמנית בנבואות שונות ובהן חזון אחרית הימים: תקווה אוטופית לאחר שנים של חורבן.

תערוכת היחיד המוזיאלית הראשונה של ליהי תורג'מן נפרשת על הציר שבין חורבן לגאולה. אם נקודת החורבן ברורה כשמש, הרי שהגאולה נותרת בה ככמיהה וכמשאלה. כותרת התערוכה, "עידן הדלי", שואבת מהמושג האסטרולוגי המבשר על תחילתו של עידן חדש שאנו עומדים לפתחו — תקופה של התעוררות קולקטיבית ושינוי פרדיגמה עולמי. בעידן זה, לפי המסורת האסטרולוגית, מתפרקים יחסי הכוח הישנים: מבנים פוליטיים, דתיים וכלכליים מאבדים מתוקפם, ובמקומם צומחות רשתות קהילתיות, דיגיטליות ורעיוניות המבוססות על שיתוף, פתיחות ושוויון.

ליהי תורג׳מן, חמור על הגבול, צילום: אלעד שריג

התערוכה מציגה ציורים גדולי מימדים המושפעים מהארכיאולוגיה המקומית, מהאימהות לצד הכאב ואת צלקות המלחמה. במרכז החלל של קומת הקרקע של המוזיאון מוצבת עבודת רצפה גדולת ממדים: מבט על עיר חרבה שבמרכזה בור. בסמוך לה, אך מזמן רחוק ומקום אחר, עבודה הנפרסת על בד אופקי באורך שבעה מטרים המבוססת על קטע ממגילת ישעיהו, הארוכה במגילות קומראן.

בציור הוסר הטקסט מהמגילה, וקווי המתאר שנותרו מייצרים קו רקיע של עיר מושחרת, מעושנת, הרוסה. נבואות החורבן של ישעיהו מגיחות מהעבר ומשליכות על ההווה. חזון אחרית הימים שלו, המתאר שלום עולמי שלאחר החורבן, הפך לסמל של הדמיון האוטופי.

אחד האלמנטים הקושרים בין עבודות רבות בתערוכה הוא הכתם השחור. בציורים אחדים הכתם השחור הוא מעין נקודת חסימה בתוך הציור. כך, לדוגמה, הסדרה של חמש ציפורי המדבר השחורות, מעוררת אסוציאציות מיתולוגיות של ידע קדום, כישוף, או נבואה על אסון מתקרב. בציורים אחרים, הכתם אינו חוסם אלא דווקא פותח מרחב; הוא אינו כתם אלא חור שחור.

הכתמים והחורים השחורים בעבודות שבתערוכה מייצרים חוויה מצטברת של מום קל בראייה - נקודה אופטית שחורה בשדה הראייה, שחוזרת כמו כתם על הרשתית והופכת כל מבט לתמונה מוכתמת. נקודות שחורות בשדה הראייה הן תופעה אופטית המכונה floaters - רחפנים. שם זה לוכד שני עקרונות חזותיים בציורים של תורג׳מן: מבט העל ממעוף הרחפן, וחסימה של הראייה באמצעות הרחפן, שלא מאפשר לראות את התמונה בשלמותה. הציור מנכיח שכל מבט כולל בתוכו, מראש, נקודת עיוורון.