
אנדי צ'אושו, לגעת בלב החומר, מוזה ישנה 1
התערוכה "לגעת בלב החומר" לציון 150 שנה להולדתו של הפסל קונסטנטין ברנקוזי באוצרותו של רוני ראובן, מהווה מפגש מרגש ופועם בין תרבויות, זמנים ושפות אמנותיות. מחווה משותפת של אמנים מישראל ומרומניה המקיימים דיאלוג עם מורשתו ועם השאלות שליוו אותו בעשייתו רבת הפעלים: כיצד חומר הופך לנשמה ? כיצד פשטות יכולה להכיל עומק אינסופי?
ברנקוזי היה מגדולי הפסלים שפעלו באירופה במחצית הראשונה של המאה ה-20. יצירותיו השפיעו רבות על התפתחות הפיסול המודרני ועל אמנים רבים בארץ ובעולם. בתערוכה הנוכחית , יצירות האמנים מהוות עדות להשפעתו: בקווים נקיים, בחיפוש אחר צורה ראשונית, בדיאלוג שבין חומר לריק, בין הקרקע לחלל, בין זהות אישית לזיכרון קולקטיבי. כעשרים וחמישה אמנים משתתפים בתערוכה שהיא מסע בעקבות מורשתו הפועמת של ברנקוזי, המהדהדת גם היום בלב האמנות העכשווית.
האמנים המשתתפים: רונית אדם, יפעת אלישר, מריוס בדיצ'אויו, אריה ברקוביץ, דוד גרשטיין, משה וולך, לאה טופר, ליאורה שורץ טרקל, שלמה כץ, דייב מיטשל, גילה מילר, מאיר נטיף, בלו סימיון פיינרו, דורון פולק/רועי גרינברג, ורד פרחי ליננברג, רחל פרנק, דורינה ודובה צ'אופלה, כריסטינה צ'אופלה, אנדי צ'אושו, זאב קרישר, חדוה ראובן, רוני ראובן, ישראל רבינוביץ, דן רייזנר, פיליפ רנצר, אופירה שפיץ.


רועי כשר, אנשי קו הגבול
בתערוכתו של רועי כשר- "אנשי קו הגבול" באוצרותה של בשמת הראובני זאבי, גוף עבודות העוסק בחיים המתקיימים על קו הגבול הצפוני בישראל.
מן המפגש עם תושבי האזור מתהווה מבט המבקש להתבונן בחיים המתקיימים נוכח מציאות של חירום מתמשך. במהלך סבב הלחימה האחרון חזר רועי כשר לקיבוצו כפר גלעדי. המלחמה אז הייתה בשיאה, ומתוך רגע זה של בירור פנימי התגבשה החלטה לפנות אל הצילום כמעשה של נוכחות וכתהליך תֵּרָפּוֹיְטִי. כך נולד הפרויקט אנשי קו הגבול, בו כשר פוגש את תושבי האזור, משוחח איתם על החיים כאן, על המלחמה ועל מציאות יומיומית רחבה יותר.
עד כה תועדו במסגרת הפרויקט למעלה משלושים מצולמים, והפרויקט עודנו נמשך. המיזם מתפרסם באופן תדיר ברשתות החברתיות והמשכו בתערוכה זו. הצילום במפגשים אלו מתרחש מתוך תהליך של היכרות ושיחה, שבו נבנה אמון הדרגתי ומתגבש רגע של התכנסות מול המצלמה. המקומי ובזמן ההיסטורי שבמסגרתם הוא מתקיים. הקומפוזיציות מאופיינות במרכזיות חזותית ובבהירות צורנית, הממקדות את המבט באדם ובנוכחותו, כאשר המרחב סביבו נושא עמו זיכרון והשהיה. כך נוצרת מערכת יחסים עדינה בין הדמות הצלם והסביבה.


פנינה שריג, מרחב כנף
בקיר האמנית פנינה שריג "מרחב כנף"- רשמים ורישומים באוצרותו של רוני ראובן, מתנקזים לספרי אמן קיפוליים. הציורים הנפרסים בתבנית של אקורדיון, נושמים את נשימת המסע ואת מראות הטבע והנוף האנושי בהשראת מרחבי העולם. בציור מתהווה מפגש , בין הגוף (האדם) , החומר (הצומח והאדמה) והרוח (הכנף).
הבחירה לצייר באופן זה מדמה תנועת כנף, בין קיפול הדף לקיפול הזמן מתגבשת מערכת חזותית, רגשית, בין הגוף הגשמי לגוף הרוחני. חוויה ויזואלית של הדיאלוג המתמשך בין טבע לאדם ועל החומרים שמחברים ביניהם.
אלבומי תמונות וזיכרונות המשלבים רישומים בעט, רישומים ברקמה ושירים, מרחבים של חיים.
