פרויקט אמנות רב־תחומי לשימור ידע, מסורת ותרבות חיה | "התיבה" | גלריה שכטר | אירוע השקה 17.2.26 בשעה 19:00
ניהול אמנותי: בר ירושלמי, יעל ביאגון־ציטרון
אוצרות: רחל שרייבר, בר ירושלמי
עיצוב: הדר תדהר
בעלי מלאכה: מיכל רז למברגר, דוד גרושקו, יעל בית־אב תג'ר, שורי פרוביזור, רחל שרייבר, יונית קריסטל, אלונה רחימילוב, יובל שחם
מוזיקאים: יאיר דלאל, יגל הרוש, גד תדהר, דודי יצחקי, גלעד חזן , ארז מונק
אמני מעבדות המחקר: אור סעדי, דניאלה מרוז, שחר חנין, מור פלד, הדס נוימן, רוני שגיא, אחינועם מנדלסון, יובל עובד, עמליה נטף, אביב הורוביץ, לנה שטמברג, אסיה בובריצקיה, מיכאיל מוקרושין, אלינה מיכלבה, נטליה קמנצקיה, דריה אלקונינה, אירינה קורוטאייבה, תאודור איבנוב
נעילה: 30.6.2026
מקבץ אריגים בנול קרקע מקורס אריגה של יעל בית אב,
צילום: אלדד כפיר
גלריה שכטר וכולנא – בית הספר ליצירה מסורתית עכשווית מציגים את פרויקט הדגל השנתי של נווה שכטר: התיבה
פרויקט אמנות רב־תחומי לשימור ידע, מסורת ותרבות חיה:אמנים, בעלי מלאכה ובעלות מלאכה, כוריאוגרפים ומוזיקאים בונים תיבת נח עכשווית לשימור ידע אמנותי
מיצב אמנות המשלב מלאכות אריגה, קליעה וליבוד | שימור מלאכות מסורתיות: מלאכת רקמה אתיופית ומסורת אריגה מהרי הקווקז | חממת יצירה בנושא ׳שימור דרך הגוף׳ לאמני תאטרון ומחול | חממת יצירה בנושא הגירה תרבותית לאמנים יוצאי רוסיה ואוקראינה | כיתות אמן בהנחיית מוזיקאים ובעלי מלאכה מובילים | מופע סוגר: יאיר דלאל, יגל הרוש, גד תדהר, דודי יצחקי, גלעד חזן, ארז מונק ובוגרי כולנא
סל מחומרים מקומיים מגוונים( זית, אלה, אשחר)
צילום: אלדד כפיר
ב-17 בפברואר 2026 ישיקו גלריה שכטר בתל אביב וכולנא - בית הספר ליצירה מסורתית עכשווית את 'התיבה' - פרויקט אמנותי מתמשך שיתפרש על פני כחצי שנה (עד ה-30 ביולי 2026) ויוצג בגלריה שכטר בת״א.
במסגרת הפרויקט יהפוך חלל הגלריה לאתר יצירה פעיל, שבו אמנים, בעלי מלאכה ובעלות מלאכה, כוריאוגרפים ומוזיקאים יבנו לאורך חודשי הפעילות את 'התיבה' – תיבת נח שיתופית לשימור ידע אמנותי ותרבותי. התיבה הפיזית, העשויה כולה ממלאכת יד של אריגה, קליעה וליבוד, תשמש כאתר אירוח לשלל יוצרים ויוצרות שהוזמנו להזין אותה בחומרי תרבות מעולמם: צלילים, מלאכות, תנועות, טקסים וסיפורים שנועדו לשמר תרבות וזיכרון אנושי. הבנייה והיצירה יתקיימו לעיני הקהל וילוו בכיתות אמן, חממות יצירה ומופעים שמזמינים את המבקרים לעקוב אחר התהליך ולהיות חלק ממנו. העבודה אינה מוצגת כתוצר סופי, אלא כתהליך פתוח שבו היצירה מתהווה בהדרגה, משתנה ומצטברת לאורך הזמן.
בעולם הנתון לתהפוכות סביבתיות, חברתיות, פוליטיות וטכנולוגיות גובר הצורך לחשוב מחדש על אופני שימור הידע העכשווי. כיצד ניתן לאסוף את החומר הרך של התרבות בה אנחנו חיים – הרעיונות, הסיפורים והמסורות שחקוקות בתנועות הגוף, בחושים ובדיבור. תיבת נח, אשר שימשה על פי הסיפור המקראי מקלט אחרון לשימור החיים בעת המבול, משמשת בפרויקט זה כדימוי וכמסגרת רעיונית לאיסוף, תיעוד, הגנה ושימור של הטכנולוגיות התרבותיות שמקיימות את הזיכרון האנושי.
'התיבה' הוא פרויקט הדגל של נווה שכטר לשנת 2026, שפועל על התפר שבין אמנות, מלאכה, מוזיקה ולימוד, ומבקש לבחון כיצד ידע תרבותי – כזה שאינו מתקיים רק בטקסט או בארכיון – יכול להישמר דרך עשייה מתמשכת, העברה בין־דורית ונוכחות פיזית במרחב משותף.
קליעה בסנסנים (סטודנטית תגל סלומון) צילום: אלדד כפיר
אודות גלריה שכטר גלריית שכטר בנווה שכטר בתל אביב נוסדה בשנת 2015 ופועלת ליצירת רקמת חיבור בין גוף הידע היהודי לכוחה של האמנות. אנחנו מאמינים בעיקרון המחשבה הבוראת: אברא קדברא-"אברא כדיברא". רעיונות גדולים המצליחים לגעת בחומר החיים עצמו ולשנותו דרך פעולת האמנות. שאיפתנו היא להיות מגבר תודעתי לקול האֲחֵרוּת, ולשמש קרקע פורייה ליוצרים וליוצרות מקשת זהויות האמונה והמגדר. מקום המאפשר להם לצמוח, להזין ולהשמיע קולם וחזונם החוצה לעולם. הגלריה מונעת מתוך הנחת היסוד בה יצירת האמנות היא פעולה חיה בתוך מציאות החיים. עיקרון זה מתבטא במינוף קשרי הקהילה שהיא מקיימת לצד פעילות ענפה של אירועי תוכן, הרצאות ומפגשי אמנים המבוססים כולם על עיקרון הדיאלוגיות והלימוד בחברותה. הגלריה מקיימת מחזור תערוכות רבעוני ומובילה תוכנית שהות בין־תחומית לאמנים ואמניות, אוצרים ואוצרות שעיקרה העיסוק בנקודת ההיתוך שבין מדע, אמנות ורוח. https://schechter-gallery.com
אודות כולנא – בית הספר ליצירה מסורתית עכשווית בית הספר ליצירה מסורתית־עכשווית בירוחם הוקם לפני כ-7 שנים כחלק מפעילות ארגון כולנא, הפועל לשימור ולהפצת המורשת של קהילות יהודיות בארצות המזרח ובשיתוף פעולה עם מחלקת 'תרבות יצירה והפקה' של מכללת ספיר. בית הספר ממוקם בלב העיירה המדברית ירוחם ומציע מחשבה מחודשת על הקשר בין מסורתיות לעכשוויות ביצירה, בתרבות ובמסורת. הוא שואב השראה ממארג הקהילות הייחודי של הנגב ומאוצרות הטבע של המרחב המדברי. אנחנו שואפים להאיר את הידע שנשמר, לשזור יחד את הישן והחדש ולראות במורשת המקומית והתרבותית שלנו כלי בעל ערך בפיתוח תוכן ויצירה עכשווית. אנחנו מאמינים כי חיבור לשורשים, יצירתיות ועמלנות הם כלים להבנת העומק התרבותי, לחיבורים אפשריים ולפיתוח חברתי־כלכלי.
https://kulna.org.il/%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%A1%D7%A4%D7%A8/
קליעה בסוף ( סטודנטית אביה קוצר) צילום: אלדד כפיר