רוני בן ארי | "קוֹל כֻּלָּן – רוּאַנְדָּה" | בית האמנים ת"א | פתיחה 12.2.26 בשעה 19:00
אוצרת - אסנת הר
תערוכה חדשה והשקת הספר All her voices – Rwanda.
נעילה: 7.3.2026 בשעה 14:00
רוני בן ארי, בית האמנים ת"א
בְּכָל פַּעַם שֶׁאִשָּׁה נֶעֱמֶדֶת לְמַעַן עַצְמָהּ, אוּלַי מִבְּלִי לָדַעַת זֹאת, מִבְּלִי לְהַצְהִיר עַל כָּךְ, הִיא נֶעֱמֶדֶת לְמַעַן כָּל הַנָּשִׁים."
מאיה אנג'לו (משוררת וסופרת אפרו-אמריקאית)
בתערוכה שלפנינו, רוני בן ארי מציגה מבט דוקומנטרי רגיש ומעמיק אל תוך חברה הנמצאת בתהליך מרהיב של ריפוי והעצמה. הפרויקט נולד מתוך נקודת מוצא פוליטית-חברתית מרתקת: רואנדה היא מהמדינות המובילות בעולם בייצוג נשי בשלטון, כאשר 60% משרי הממשלה הן נשים. בן ארי יוצאת לבחון כיצד העובדה הזו אינה נותרת כסיסמה בלבד, אלא יורדת אל השטח בערים ובכפרים כדי לראות מקרוב איך אישה שעומדת למען עצמה, אולי מבלי לדעת זאת, מבלי להצהיר על כך, היא עומדת למען כל הנשים.
דרך עדשת המצלמה, חושפת בן ארי את הדינמיקה שבין המנהיגות הפוליטית לבין העשייה היומיומית. היא מתעדת נשים המנהלות קואופרטיבים חקלאיים, יזמיות המקימות מרפאות קהילתיות, ואומניות המפיחות חיים במלאכות יד מסורתיות. הצילומים מציגים נשים שאינן חוששות להתייצב במקומות שנתפסו בעבר כגבריים מאתרי בנייה ועד לניהול מפעלי ייצור תוך שהן שומרות על קשר הדוק ומכבד עם המורשת והאדמה.
רוני בן ארי, בית האמנים ת"א
ציר מרכזי בתערוכה עוסק במעבר הקולקטיבי מטראומה לניצחון. בן ארי פוגשת נשים ששרדו את זוועות העבר, ומוצאת אותן היום כשהן מאוגדות בקבוצות תמיכה ועבודה. במרחבים אלו, יצירת האמנות והמלאכה הופכת לכלי טיפולי; הטוויה, הצביעה והעיבוד של חומרי הגלם המקומיים הם לא רק מקור פרנסה, אלא פעולה של בנייה מחדש של זהות ושל חוסן נפשי.
הקומפוזיציות של בן ארי לוכדות את ה"אומודוגודו" אותה רוח קהילתית המקדשת ערבות הדדית. אנו רואים נשים הדואגות לבריאותן של אימהות צעירות, אחיות המקדישות את חייהן לטיפול בילדים עם מוגבלויות, ומנהיגות מקומיות המנווטות את קהילתן לעבר עתיד של צמיחה ושוויון.
"קוֹל כֻּלָּן – רוּאַנְדָּה" היא עדות לכוחה המרפא של המנהיגות הנשית. הצילומים של רוני בן ארי אינם רק תיעוד של מקום רחוק, אלא מראה לתהליך אוניברסלי שבו נשים העומדות על שלהן, הופכות לזרז של שינוי עבור החברה כולה.
זהו סיפור על עצמאות, על ביטחון עצמי ועל הרוח האנושית המסרבת להישבר ומבקשת, בכל פעם מחדש, לצמוח אל האור.
רוני בן ארי, בית האמנים ת"א