רְאִי, אֲדָמָה | גלריה אלפרד | תערוכה זוגית לבלהה ברג וכליל ווקסלר | פתיחה 1.3.24

אוצרת: נורית טל-טנא פתיחה: יום שישי 01 במרץ 2024, בשעה 11:00
שיח גלריה: יום שישי 15 במרץ 2024, בשעה 11:00 נעילה:  יום שבת 30 למרץ 2024

כליל ווקסלר, ללא כותרת (פרט ממיצב), 2024,  סוכר וחרס, 30x20x20 ס"מ. צילום: באדיבות האמנית
 
רְאִי, אֲדָמָה היא התערוכה החמישית בשנת התערוכות 2024-2025 אשר נוגעת בטרילוגיה 
בין השמשות: סוף - סף - מוסף.
העת הנוכחית מתאפיינת בתחושה של דחיפות שעלולה להוביל לחד-מימדיות, אולם היא גם מזמנת התייחסות מורכבת ו"מולטי-פוקלית". לא ניתן לדבר על ההווה מבלי להתחשב בעבר ולבנות את העתיד.
סוף: תחושת הסוף הקרב שורה באוויר, הגבולות נחצו, סדרי העולם התהפכו, הנחות שהיו אקסיומות מוטלות כעת בספק, המובן מאליו אינו מובן עוד. מהו טוב ומהו רע? כיצד ניתן להבדיל? המילה "סוף" מסמנת את החלק המסיים, הנקודה בה הדבר חדל להתקיים. סף: הסף הוא שער, פתח שחייבים לעבור דרכו במאבק להחזרת המשמעות, הטעם ואמות המידה.

כדי להחלים צריך להסכים לשהות במרחב הסיפי, בחורבן ובאי-ידיעה, להסכים לפגוש באובדן, בפשרה ובהשתנות. להתחכך בקצוות, לטעום את האפר. מוסף: השהייה בתוך תחושת החידלון, החרדה והאימה מאפשרת, בסופו של דבר, נביטת תקווה. מתוך התבוססות במקומות נמוכים, סדוקים ושבורים, מתוך המחלה, הפרידה, האובדן, וקריסת המערכות, נובט זרע שמפיח חיים חדשים בתודעה ובגוף ומסייע באיתור הכוחות הגלומים בהם.  

בלהה ברג, שבר, 2023, זפת על בד, 120X100 ס"מ. צילום : באדיבות האמנית 

רְאִי, אֲדָמָה
התערוכה הזוגית ראי אדמה היא דואט בין דורי  של האמניות בלהה ברג וכליל ווקסלר. ברג וווקסלר (אם ובת) עוסקות  בתערוכה, כל אחת במדיום  אחר, בשבר הגלום בארץ כאדמה וכבית מנקודות מבט אישית ולאומית. הן מתייחסות לזיכרון העבר הקדום והקרוב ולניסיונות שימורו באדמה ובחומר.      
   
התערוכה מאכלסת על קירותיה את ציוריה של ברג, סדרת עבודות בשמן וזפת על בד, (2018-24), העוסקת בשבר ובהתפוררות הנוף. השבר הפיזי, המשמש כאלגוריה לשבר החברתי והפוליטי, הוא תוצר של התנהגות אנושית שתוצאותיה מביאות לכדי אובדן, הרס וכליה. המעטפת הציורית של ברג נבנית באופן איטי ומתמשך: האור, הכתם והצבע הם חלק מתהליך מכוון של הנחת שכבות צבע, חשיפה והסתרה שמתוכם נובט אופיו הטבעי של החומר. בין השכבות נוצרים בקעים פתאומיים בחומר, המשנים את פני השטח והמציאות.

במרכז חלל הגלריה ניצב המיצב המשתנה של ווקסלר. מנורת שנדלייר עשויה סוכר מותך ורדי מייד תלויה מהתקרה ומתחתיה בור הנפער ברצפה. הללו מנכיחים זיכרון קרוב ומשפחתי של בית הסבתא, על הכאב והשבר הנוכח והסמוי שהתקיים בו. השנדלייר, הרצפה הדהויה ואוסף הכדים מסמלים את בית הסבתא ומנכיחים את המפגש בין המורשת והפאר האירופי לבית הפרובינציאלי באשקלון על האובדן ושכול שסבב אותו. המיצב מהדהד את נוכחות הבית ובה בעת מעורר תחושה של קריסתו הפוטנציאלית.המיצב העשוי מחומרים מתכלים (סוכר, זפת) צפוי לשנות את פניו במשך התערוכה.

אובייקט הסוכר המשמש כמצע לרישום הפחמי מטפטף לאיטו, ונשבר, מצב הצבירה משתנה כמו הזיכרון עצמו: מתעמעם, נשכח ודוהה עם תנועת הזמן החולף. התערוכה, המחברת בין הדורות, מבטאת את מעגל ההרס המתמשך, כאשר החיבור בין המדיות השונות מעצים את ההתבוננות הפיזית והרגשית. המבט אל עבר שברון האדמה והבית, כאזעקת אזהרה לגבי העתיד, כרגע של אור אחרון "בין השמשות" בטרם תשתלט עלטה מוחלטת. 

על המציגות והאוצרת
כליל ווקסלר  היא אמנית רב-תחומית העוסקת במיצב, פיסול, רישום וציור. עבודותיה מגיבות לטראומות, עוולות וסדקים אותם היא מזהה בחברה ובסביבתה הקרובה. הן משלבות חומרים אוטוביוגרפיים, מקומות ממשיים והתרחשויות היסטוריות הנארגים לתוך מרחב בדיוני אחד שמעמת ביניהם.
ווקסלר היא בוגרת בהצטיינות של תוכנית התואר הראשון באמנות באקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל (2018) וסטודנטית בהווה בתוכנית ה-MFA של בצלאל. הציגה תערוכות יחיד בגלריית מגדל המים בטבעון, בגלריית המקרר בתל אביב ובבית האמנים בירושלים. כמו כן, ווקסלר השתתפה בתערוכות במוזיאון על התפר, בגלריה לאמנות גבעת חביבה, בסדנאות האמנים ירושלים, ועוד. בימים אלה היא פועלת מסטודיו בגלריה החדשה - סדנאות האמנים בטדי ובוגרת תכנית "החממה" של סדנאות האמנים בתלפיות. זכתה במלגות תמיכה לאמנים מטעם הקרן ליוצרים עצמאיים, קרן אמריקה ישראל ועיריית ירושלים.

בלהה ברג חיה ויוצרת במושב בן נון. הציגה תערוכות יחיד בגלריה מונליזה  ובcall  בברצלונה, בבית האמנים בתל אביב, בגלריה נורה בירושלים ועוד .כמו כן השתתפה בתערוכות במוזיאון חניתה, בסדנאות האמנים בתל אביב, בגלריה אפטר במעלות, בגלריה התחנה בתל אביב , בגלריה לאמנות נווה שלום ועוד. ב-2017 ציור שלה נבחר כאחד מעשרת הציורים הטובים שהוצגו באותה שנה בברצלונה. היא מציירת פיסות של נוף, מפרקת אותן ובונה מחדש.

בלהה ברג, ללא כותרת, שמן על בד, 2021,  100X80 ס"מ.צילום: יגאל פרדו 

נורית טל-טנא היא אוצרת עצמאית ומרצה, בעלת תואר שני מטעם החוג לתולדות האמנות באוניברסיטת תל אביב . 
במהלך שני העשורים האחרונים טל-טנא אצרה עשרות תערוכות יחיד וקבוצתיות תוך שיתוף פעולה עם אמנים בולטים כמו אלי שמיר, עדי נס ואלכס ליבק. 
אוצרת בגישה אקלקטית תערוכות מלוות מחקר בעלות אופי מגוון בחללי תצוגה שונים, בשילוב דיסציפלינות ידע מגוונות ובזיקה לנושאים חברתיים (אונס ואלימות מינית, נפגעי טרור, דיכאון אחרי לידה ועוד), חלקן באג'נדת "האוצר-היוצר". טל-טנא מחברת מאמרים וקטלוגים רבים בשנת 2019 ראה אור ספרה "הדובה הגדולה – מדברות על דיכאון לידה", בהוצאת "פרדס". 
בשנת 2022 מונתה כיו"ר ועדת השיפוט לפרס אמן צעיר מטעם משרד החינוך והתרבות.

כתובת הגלריה: 
שביל המרץ 6, קריית המלאכה, תל אביב
שעות פתיחה: ד' 10:00-14:00, ה' 20:00-16:00, שישי ושבת 14:00-10:00
https://www.alfredinstitute.org/