פני תהום | On the Face of the Deep | אביביה רז | USC – University of Southern California
אביביה רז היא אמנית, פסיכולוגית קלינית ומשוררת. הציגה בביתן הלנה רובינשטיין במוזיאון תל-אביב, במוזיאון ארץ-ישראל תל-אביב, במוזיאון אשדוד ע"ש קורין ממן, במוזיאון לאמנות עכשווית אום אל פחם, ובמקומות נוספים.
ספר שיריה "לצוד צהריים" יצא ב- 2000 בהוצאת "כרמל" עם אחרית דבר מאת נתן זך, ספר שיריה "כאן את הולכת" יצא ב-2019 בהוצאת "עולם חדש" עם אחרית דבר מאת אלי הירש.
ספר הפרוזה "חצי שקוף" שיצא בהוצאת "פטל" ב-2022 הודפס במהדורה שניה ב-2023 .
התערוכה הנוכחית "פני תהום" מוצגת בגלריית הלל לאמנות, אוניברסיטת דרום קליפורניה, USC – University of Southern California אוצרת הגלריה ואוצרת התערוכה רות ווייסברג. קורותיה – אמנית, מרצה ודיקאנית, ביה"ס לעיצוב ואמנות, אוניברסיטת דרום קליפורניה, מהטובים ביותר בארה"ב ( דירוגי הערכה לאומיים 2-11)
צילום: רן ארדה
באמנות שלי אני נותנת ביטוי למאבק בתהליכי פרוק, חורבן, הרס וכליה שהם נצחיים ובד בבד מתרחשים בכל סיטואציה עכשווית. אני מנסה לבטא את הקיום האנושי הפגוע, השברירי והחולף במאבקי החיים. חומרי האמנות שאני משתמשת בהם, כמונו, בני האדם, הם חומרים אורגנים מתכלים כמו, למשל, סדיני בד קרועים, צעצועי תינוקות, רקמות יד וקרעי נייר פשוטים החפים מכל תוספת אסתטית בדיונית (שלא כמו עיסת נייר, מגזרות נייר או אוריגמי, לדוגמא) חושפים את החומר כפי שהוא קיים - עירום, רך, פגיע, שברירי וסופני.
את הדימויים תוכלו לראות באתר שלי : www.avivia-raz.com
צילום: רן ארדה
בתערוכה הנוכחית, "פני תהום", מוצגים רישומי פחם על פני צילומים של מים ושמים. סדרת עבודות המעלות אסוציאציות של מציאות אפוקליפטית, מים ושמים ללא סימן של יבשה או זכר של תרבות אנושית. תחילת היצירה של העבודות בסדרה "פני תהום" הייתה בצלה של מגפת הקורונה, מלחמת אוקראינה ומשבר האקלים, בתקופה שעוררה חרדות קיומיות ופחדים משואה גרעינית והן נותנות ביטוי לאימה קיומית. והמשך העבודה על סדרה זאת לאחרונה, מתחילת המלחמה הנוכחית בה חווינו התמוטטות של סיפור חיינו ואתה תחושה של שבריריות, פרוק וקריסה של המציאות. נחשפנו למשהו זוועתי, לאיום קיומי ולשבירת רצף החיים ותחושת העצמי והעולם שהתקשינו לארגן לספור מלולי שיחזק את המציאות.
הרישומים בסדרה זאת מעלים אסוציאציות של ראשית ואחרית, בריאת העולם ומבול. במבול הזה אין יונה מבשרת אלא רק צפרים שחורות מתרסקות באופל. הצבע השחור בעבודות אלה עם פרצי האור מצביע על מקום אחר, זמן אחר. האפילה שמבטאת את החרדה הקיומית הנעוצה בהבנה שהקיום שלנו הוא זמני. עבודות אלה משקפות את האפילה שבחיינו על סף התהום. והתהום שהוא גם מקור החיים והיקום. הצפורים השחורות מבטאות תחושה של הרס ואיום לא מוסבר שמגיע מעולם אחר.
הן מעין מלאכי מוות מאיימים כמו הצפורים האלימות בסרט של היצ'קוק או העורב השטני בפואמה "העורב" של אדגר אלן פו. העבודות מוצגות בחלל שבו מושמעים צלילים שמפיק חור שחור שהוקלטו ע"י נאס"א.
ראו בסרטון התערוכה בקישור הבא : https://www.youtube.com/watch?v=dU4Yta1SpVE
צילום: ביל ארון, לוס אנג'לס