תערוכות ואירועים

תערוכת היחיד הראשונה של הדס פורגס מאפשרת לצופה להתוודע לעולמה של אמנית צעירה שרק לאחרונה סיימה שירות ארוך ביחידת 8200 בתחום הסייבר. "מבחינתי הטכנולוגיה והאמנות אינן שונות זו מזו. בשניהם אני מרגישה שאני יוצרת. בשניהם אני לוקחת קונספט, תכנית, רעיון, חושבת עליו בתמונה הגדולה ועד לפרטים הקטנים ביותר ואז הופכת אותו למוחשי. זה קורה באמנות וקורה גם בכתיבת קוד". הצופה בתערוכה מרגיש את עוצמת העבודות ותוהה לאן תמשיך פורגס בדרכה האמנותית ואיך תבחר להרחיב את הרפרטואר. לאיזה כיוונים? אילו משמעויות נוספות תבחר לצקת לתוך אמנותה המתגבשת? ואיך תשתלב האמנות שלה עם שאר העולמות שבהן היא עוסקת.

התערוכה נוצרה לכבוד חודש האישה – חודש האישה הוא הזמן המדויק לעצור, להביט ולחגוג. לחגוג את הפסגות שנשים כובשות מדי יום: באמנות, בחינוך, ביצירה, בהובלה, במשפחה ובקהילה. השיאים אינם רק נקודות גובה, הם מסע של התמדה, אומץ, אמונה וחזון.

"מסע אל בטן האדמה" היה במשך דורות חלום מדומיין, פנטזיה אנושית על חדירה למעמקי כדור הארץ, אל הבלתי נראה והבלתי נגיש. אחד הביטויים הספרותיים המוקדמים והמפורסמים לדימוי זה מופיע בספרו של ז'ול ורן, "מסע אל בטן האדמה" 1864 , המספר על מדען–גיאולוג גרמני, ) ( היוצא עם צוות מצומצם לאיסלנד ויורד אל מעמקי כדור הארץ דרך לוע הר געש. הספר זכה באותן שליוו את Édouard Riou, 1833-1900 שנים לאיוריו של הצייר והמאייר הצרפתי אדואר ריו מהדורותיו הראשונות והעניקו צורה חזותית לדמיון הגיאולוגי של התקופה.

בתערוכה זו, "אמנות בניחוח אתני – מסע בין זהות, תרבות וזיכרון", אמני וחברי האגודה מביאים את הגישה הזו אל ההווה הישראלי. כל יצירה נובעת מסיפור אישי, אך יחד הן יוצרות מארג אנושי רחב – אוסף של זיכרונות, מסורות, ריחות, צבעים ומקצבים שמרכיבים את הפסיפס התרבותי של החברה שלנו.

לקראת פתיחת התערוכה החגיגית לציון 100 שנים להולדתה של האמנית אהובה שרמן ז"ל, שתיפתח במוצאי שבת, 13 ביוני 2026, בגלריה סמאח עווד בדאליית אל־כרמל, ניתנת הזדמנות מחודשת להתבונן ביצירתה רבת־השנים ובמקומה הייחודי בתולדות האמנות הישראלית. שרמן, שהלכה לעולמה בשנת 2023 בגיל 96, הותירה אחריה מורשת אמנותית עשירה, עצמאית ומגוונת, שנפרשה על פני עשרות שנות יצירה בלתי פוסקת.

גלריה חנה לאמנות עכשווית ועמותת אום קולטור שמחות להודיע על פתיחתה של תערוכה חדשה. התערוכה תיפתח לקהל בתאריך 12.6.26. לאורך ההיסטוריה נשא האדם את מבטו אל השמיים. גרמי השמיים, תנועת הכוכבים ומסלולה הקבוע של השמש אפשרו לו להתמצא במרחב, למדוד זמן ולדמיין את מקומו בעולם. גם כאשר הים היה חסר גבולות והאופק נדמה אינסופי, השמיים סיפקו נקודת אחיזה.

גלריה קו 16 גאה להציג את ״זמן״, סדרת תערוכות המבוססות על דיאלוג, התפתחות ופעולה בחלל. התכנית מחולקת לסבבים לאורך השנה, כאשר כל סבב נמשך שישה שבועות. בבסיס התערוכות עומד חיבור אוצרותי בין שני אמנים.יות בעלי זיקה אסתטית ורעיונית, המוזמנים להפוך את הגלריה למרחב עבודה משותף, חי ודינמי. השהות הממושכת בחלל התצוגה מייצרת היכרות עמוקה ואינטימית עם המקום, ומאפשרת ניסוי ובדיקה של חומרים ורעיונות "בזמן אמת" מול הקהל, המוזמן לצפות בתהליך ולהיחשף אל מאחורי הקלעים של העשייה האמנותית. ״זמן״ מציעה חקירה מתמשכת תוך הסטת המבט מהתוצר הסופי והתמקדות בערכו של תהליך היצירה עצמו.

אמני גלריית יוצרים מארחים אמנים נוספים בגלריית יד לבנים, (רעננה) "בעייני המתבונן" תערוכת אמנות ישראלית מקורית ציור – פיסול – צילום התערוכה "בעיני המתבונן" מבקשת לבחון את המרחב המרתק הזה שבין היצירה לבין הפרשנות שהיא מעוררת. באמצעות ציור, פיסול וצילום, מוצגות עבודות המזמינות את הצופה לעצור, להתבונן ולגלות את המשמעות האישית שהוא עצמו מעניק להן. בתערוכה משולבות עבודות של למעלה מעשרים אמנים שונים אשר יוצרות תערוכה מעניינת ומגוונת

מהמאבק של עינב צנגאוקר ועד חייהן של נשות המילואים: תערוכת צורפות חדשה בוחנת כיצד נראית עוצמה נשית בישראל של אחרי ה־7 באוקטובר. יקרה מפז: כשצורפות עילית פוגשת למעלה ממאה שנות אקטיביזם נשי

התערוכה מאגדת ציור, רישום, וידאו-ארט, צילום, קרמיקה, אובייקטים ומדיה דיגיטלית. רבות מן העבודות מבוססות על פרקטיקות מחקריות ומציעות מחשבה על הגוף כתופעה אישית, חקירה של הנושאים שונים כולל הנושא של קוויר (רלוונטי במיוחד בחודש הזה) ובהבעה פוליטית בחברה העכשווית.

תערוכה קבוצתית חדשה העוסקת באלימות בחברה הערבית דרך יצירות של כ 26 אמנים ואמניות מהחברה הערבית, הבדואית והישראלית. במרכז התערוכה - מיצב הנצחה עם שמות קורבנות האלימות מהחברה הערבית. "זו אינה רק תערוכה. זו קריאה לשיח הכרחי ודחוף", מסביר אוצר התערוכה, עדי יקותיאלי

עבודותיה של הולצברג נעות בין נוף, טבע דומם ודיוקן. העצים, השבילים, הבקבוקים, הקנקנים והדמויות המופיעים בציוריה אינם משמשים רק כנושאים לציור, אלא כנקודות מוצא למסע פנימי של קשב. מתוך שכבות צבע עדינות, רישום חופשי וכתמים המתלכדים לכדי צורה, מתגלה עולם המצוי על הגבול שבין ראייה לזיכרון, בין נוכחות להיעלמות.