"אני עובד עם עיתונים. לא בגלל מה שכתוב בהם, ולא בגלל שהם בחינם - אלא בגלל מה שהם עושים. העיתון הוא החומר היומיומי ביותר שיש: הוא מגיע, נקרא, נזרק, ומחר יגיע עוד אחד בדיוק כמוהו. הוא השגרה עצמה, מודפסת. בעבודות שלי אני משנה לו את התפקיד. במקום לקרוא ולהשליך, אני חותך, צובע ובונה. הכותרות הופכות לרקע, התמונות הופכות לטקסטורה, והמילים - שנכתבו כדי להיקרא פעם אחת ולהישכח - נשארות. מצטברות. הופכות לשכבה."
קרא עודבעשרים השנים האחרונות הידיים של האמנית חנה שחר, ביקשו לגעת בחיים עצמם ומצאו את דרכן אל החימר ואל הברונזה ואל העולם שבו המוזיקה הופכת לדמות מוחשית והרגש מתגבש לצורה. היצירה שלה נעה בין הרך לנוקשה בין החימר הגולמי לבין הברונזה הנצחית. בכל פסל היא מחפשת את הרגע שבו החומר הופך לרגש.
קרא עודורה קוניס פועלת בתוך המתח שבין הקוטביות של עולם ההייטק לבין החופש הבלתי אמצעי של עולם האמנות. ביצירתה היא נעה בטבעיות בין מערכות נתונים מובנות לבין ביטוי רגשי מופשט, כשהיא מגשרת על הפער שבין ההיגיון הליניארי לבין התשוקה הגולמית.
קרא עודלדה לפידוס אמנית אוטודידקטית בוראת עולמות סוריאליסטים. האובייקטים בעבודותיה נראים אמיתים ומאד ריאליסטים אבל מיקומם על הקנווס, היחס לרקע, הפרספקטיבה, והיחס לשאר האובייקטים שעל הקנווס אינו מציאותי. "עוד מילדותי הרגשתי שהמציאות הרגילה אינה מספיקה לי. תמיד חיפשתי דרכים להביע עולמות אחרים, סמויים, חלומיים. לקשר בין עולמות המקבילים לעולם שבו אנו חיים.
קרא עוד״תשלח לי שקט" זו בדיוק ההוויה היום יומית שלי. אני מחפש את השקט בין כל רעשי היום יום. מקדיש חצי יום מהבוקר עד הצהרים ליצור בסטודיו, מסוגר מהעולם. יצירה שיש בה המון תשוקה ומסע פנימי והיא זקוקה לשקט כחמצן. בסטודיו אני מוצא את השקט השפיות והאיזון". העבודות שבתערוכה מזמינות את הצופה להתבונן אל תוך נפשו פנימה ולמצוא יחד עם האמן את השקט ואת האיזון. "אני עובד בעיקר בצבעי שמן, פה ושם משלב עם חומר בניין שיכול להיצמד לבד כגון צלוטיט שמקנה תחושה ומרקם של קיר אבן. אחרי שנים של התנסות במגוון טכניקות וסגנונות אני מוצא שהשילוב בין הגסות שבשפכטל והעדינות של מכחול עם צבעי השמן מאפשר לי להגיע למנעד רחב יותר וביטוי מגוון יותר".
קרא עודתערוכת היחיד של חנה בן אליעזר קרטיס היא שיר הלל לאמנות הקולאז'. זהו סגנון אמנותי שחולל מהפכה באמנות המודרנית כחלק מתנועת הקוביזם של המאה העשרים. היו אלה פיקאסו ובראק שהטביעו לראשונה את הביטוי קולאז' הנגזר מהפועל הצרפתי קולר (coller), שמשמעותו להדביק. פיקאסו ובראק איתגרו לראשונה את התפיסה שאמנות צריכה להיווצר מאפס ומשימוש בחומרים אמנותיים מסורתיים, והחלו לשלב ביצירות פורצות דרך גזרי עיתונים, גזרי פרטיטורות, גזרי בדים וחפצים יומיומיים כעטיפות סיגריות וכרטיסי משחק.
קרא עודהאמנות של ד"ר דוד נרוב היא אמנות מופשטת המשוחררת ממסורת ציור עתיקת יומין הרואה בעצמים ממשיים את מושא הייצוג של האמנות. נרוב בוחר בקו בכתם במשטח ובצבע. אין כאן עולם של דימויים ריאליסטים הניתנים להגדרה מיידית אלא עבודות אמנות המשקפות עולם פנימי. זו אמנות הקוראת לצופה לא להסתפק רק במה שהעיניים רואות אלא להתבונן אל מעמקי הנפש ולגלות את משמעותם החבוייה של הדברים. זו אמנות המבקשת לגעת ברוחני, באי-ראציונלי, בתת מודע, במיסטי. ד"ר דוד נרוב הוא אמן ופסיכולוג, פסיכולוג ואמן אשר עבודתו ואמנותו משתלבות זו בזו ומזינות זו את זו.
קרא עוד