ציור כדרך חיים | שיחה עם האמנית בלה מריאין

היצירה שלי נולדת לאט," היא מספרת. "לפני שאני ניגשת לקנבס, הרעיון כבר נובט בתוכי – לפעמים זה רגש, זיכרון, או הבזק חזותי. אני שומרת את ההשראה הזו בתוכי, לעיתים כותבת או מציירת רישום מהיר, ואז נותנת לה להבשיל.

מאמר מערכת מאת:רוני עוז

בלה מריאין, אמנית ירושלמית ילידת ברית המועצות, מחזיקה בהשכלה קלאסית בציור סטאן ומזוהה בעיקר עם הסגנון הריאליסטי – פורטרטים, טבע דומם ונופים. בציוריה ניתן להבחין בתשומת לב מדוקדקת לאור, לצורה ולעולם הפנימי של הדמויות והנושאים. היא מציירת תמות מגוונות, מהחיפוש הרוחני ועד הרגעים היומיומיים, מציגה בתערוכות בארץ ובעולם, מלמדת ציור, ושואפת להנחיל דיוק, הרמוניה ועומק.

"היצירה שלי נולדת לאט," היא מספרת. "לפני שאני ניגשת לקנבס, הרעיון כבר נובט בתוכי – לפעמים זה רגש, זיכרון, או הבזק חזותי. אני שומרת את ההשראה הזו בתוכי, לעיתים כותבת או מציירת רישום מהיר, ואז נותנת לה להבשיל. כשאני נכנסת לעבודה, יש לי טקסים קטנים – שקט, כוס תה, תנועה מסוימת של המברשת – כמו פתיחת דלת לעולם אחר."

הטבע, לדבריה, הוא מקור השראה ראשי, אך גם הפנימיות של הדמויות והחוויות הרוחניות שהיא חווה. "אני רוצה להעביר לא רק את המראה, אלא גם את הנשמה של מה שאני מתארת." הצבעים והטכניקות נבחרים בהתאם לנושא, כשהיא מתנסה בשמן, אקריליק ואקוורל, מתוך רצון לשמור על עדינות ומדויקת, ולעולם לא אגרסיבית.

על אף שאינה מתכננת סמלים במודע, היא מגלה שחוזרים שוב ושוב דימויים של פרחים, עצים, מים ואור – "הם מבטאים מצב פנימי, הלך רוח, ואולי מסע רוחני."

ביקורת אינה מרתיעה אותה, אם כי היא מציינת שבישראל לא נהוג לבקר ישירות. "אני דווקא מחפשת את האמת בעיניים. תגובות כנות מהקהל עוזרות לי לראות דברים שלא שמתי לב אליהם בעצמי."

המסלול האמנותי שלה עבר תהפוכות – הפסקה ארוכה בציור לאחר העלייה לארץ, שינוי בנושאי היצירה בעקבות חזרתה בתשובה, ולבסוף חזרה לגיוון שהשפיע על הסגנון כולו. את תפקיד האמנות בחברה היא רואה כמשקפת את המציאות ולא משנה אותה: "היא יוצרת אווירה, מבטאת רגש – לא הופכת סדרי עולם."

בלה מושפעת מאמנים רוסים ואמריקאים כאחד – מסרוב ושִישקין ועד נורמן רוקוול ואנדרו ווית'. היא אינה מחקה אותם, אלא שואבת מהם עומק ויושר אמנותי. המסר שהיא רוצה להעביר לצופה הוא פשוט: "מרחב של תחושה ושקט, מגע עם משהו פנימי, הזמנה לפגוש את עצמך."

השלב שבו היא יודעת שציור מוכן הוא עדין במיוחד – לא כשהכול מושלם, אלא כשנראה שהאנרגיה הושלמה. את הציור בחרה כאמצעי ביטוי משום שדרכו מצאה גם התמודדות וגם עומק, ואף כי היא לא מציירת מדי יום, הרעיונות מלווים אותה כל הזמן.

בציוריה ניתן למצוא דיוק בפרטים, תשומת לב לאור, ולעיתים טבע דומם ממבט על. היא מודה שכל יצירה נושאת בתוכה את חוויות חייה – מהעלייה לישראל, דרך נישואיה, המחלה הקשה של בתה, ועד עולמו המיוחד של בנה. האתגר המרכזי הוא שילוב הזהויות – אם, אמנית ואישה דתית – שלעתים נדמה שכל אחת מהן דורשת אותה במלואה.

הטכנולוגיה מבחינתה היא כלי נוסף, לא תחליף: "ב"ה שיש לנו מחשבים, מצלמות, צבעים חדשים – הם חלק מהעולם שלנו." היא נזכרת בעצה שקיבלה בתחילת דרכה – לכבד את העבודה שלך, וגם לא להרגיש מסופקת מדי, כדי לא לאבד את חדוות היצירה.

מכירת יצירות מבחינתה היא גם מדד להבנה מצד הקהל וגם אמצעי להמשיך ליצור. היא חולמת להציג באירופה ובאמריקה, ומודה לכל מי שמלווה אותה בדרכה: "זה לא מובן מאליו, ואני אסירת תודה על כך."

לצפייה ביצירות נוספות של בלה, לחצו כאן

בין התאריכים 18.8.25 ועד 6.9.25 ניתן לראות עבודות של בלה, בגלריה על האגם רעננה, דרך הפארק 10. במסגרת תערוכה של גלריית יוצרים.
לפרטים:0545286808

מצאתם טעות? כתבו לנו | במייל או בווטסאפ