אורי גרשוני | דנה יואלי | שתי תערוכות יחיד | גלריה שלוש | פתיחה: 4.9.25 בשעה 20:00
נעילה: 18.10.2025
גלריה שלוש מתכבדת להודיע על פתיחת שתי תערוכות יחיד חדשות: אורי גרשני - "לילה לילה'', דנה יואלי - "הנאהבים''
אורי גרשוני, ללא כותרת (גת שמנים), 2023-25, הדפסה דיגיטלית
אורי גרשוני – "לילה לילה" | תערוכת יחיד
"לילה לילה", תערוכת היחיד החדשה של האמן הישראלי המוערך אורי גרשוני, מציעה התבוננות עמוקה בחושך, בזיכרון ובתחייה, דרך פריזמה של צילום עכשווי, מיתולוגיה וחוויה אישית.
בתערוכה זו בוחן גרשוני את הלילה לא רק כזמן של חושך וחידלון, אלא כמרחב רגשי וסמלי עוצמתי – מקום של כאב, התגלות והשתנות. בלב התערוכה ניצב רגע מכונן במסורת הדתית המערבית: הלילה האחרון של ישו בגת שמנים.
סצנה זו, של בדידות, פחד והשלמה שקטה, הופכת אצל גרשוני לנקודת מוצא לפרשנות עכשווית ועמוקה. באמצעות בינה מלאכותית יוצר גרשוני דימויים דמיוניים של הרגע המקראי האיקוני – "הייסורים בגן" – לא כהמחזה היסטורית, אלא כתשובה אישית, פואטית וקריטית. את היצירות הדיגיטליות הללו הוא מעביר לעולם החומרי בתהליך צילום אנאלוגי בשם לונגרם, שבו נצרבים הדימויים על נייר צילום בחשיפה ממושכת לאור השמש – ללא שימוש במצלמה. בהיפוך למסורת הצילום הקלאסי, כאן השמש היא הכוח שמגלה בהדרגה את מה שהלילה הסתיר, כמו זיכרון שמתעורר לאט.
אורי גרשוני, לפני דלקרואה, 2023-25, הדפסה דיגיטלית
לתערוכה נוסף רובד אישי עמוק: במהלך יצירתה נולדה בתו של גרשוני, לילה, בטרם עת. שמה של הבת העניק לתערוכה את שמה ואת הלב הפועם שלה. חוויות של פחד, המתנה ותקווה שברירית – של לילה אינסופי – מחלחלות לכל יצירה, וממקמות אותה בתפר שבין המיתי לאינטימי, בין אמונה לתבונה, בין אור לצל.
"לילה לילה״ כוללת גם צילומים שנעשו באי מיורקה, שם מתגורר גרשוני, תחת אור ירח מלא. דימויי הנוף הליליים הללו מודפסים במדפסת תרמית על נייר פשוט – הדפסה המגיבה לחום ולא לאור – ומרחיבים את עיסוק התערוכה בנושאים של חום, מגע וזמניות. התוצאה היא דימויים רכים וחולפים, שאינם מבקשים נצחיות אלא רגישות לחלוף הזמן .
אודות האמן:
אורי גרשוני (נ.1970, תל אביב) הוא מהבולטים בצילום האמנותי הישראלי העכשווי. בוגר תואר ראשון ושני מבצלאל אקדמיה לאמנות, ירושלים.
יצירתו בוחנת את הגבולות שבין היסטוריה, זיכרון ויצירת דימוי, ומשלבת בין טכניקות מסורתיות לניסיוניות. גרשוני הציג בתערוכות רבות בארץ ובעולם ונודע בשימושו החדשני בתהליכי צילום כדי לגעת בנרטיבים אישיים ותרבותיים.
גרשוני הציג תערוכות יחיד במוזיאונים ובגלריות המובילים בישראל ובעולם: ''אל מקום אחד'', מוזיאון תל אביב לאמנות (2024), ''אפולו ומנקה הארובות'' מוזיאון ישראל, ירושלים (2015), ''הלאה – הנה'' גלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל-אביב (2020), ''עד פה תבוא,'' גלריה שלוש לאמנות עכשווית, תל-אביב (2021) ועוד.
עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים וציבוריים ובנוסף זכה בפרס האמן הצעיר מטעם משרד המדע, התרבות והספורט (2000), פרס הצלם הצעיר ממוזיאון חיפה לאמנות (2005), פרס מטעם משרד עורכי הדין חסקיה-חכמון (2007), ופרס עידוד היצירה מטעם משרד התרבות (2012).
דנה יואלי, ירח מתמלא, 2025 יוני, שמן על בד
דנה יואלי - "הנאהבים" תערוכת יחיד
נקודת המוצא לתערוכת היחיד החדשה של דנה יואלי היא הציור "זריחת השמש" של פרנסואה בּוּשֶׁה (1752-1753), ציור זה הוא למעשה אחד מצמד ציורים המתארים את זריחת השמש וזריחת הירח. יואלי, כמי שפועלת באופן רב-תחומי המערב סגנונות וטכניקות, יוצרת סדרת ציורים קטני מימדים המבוססת על מופעי השמיים תוך שהיא דוֹגֶמֶת גוונים מתוך "זריחת השמש" ועושה בהם שימוש כמפתח צבעוני לכל אחד מהציורים התלויים בתערוכה.
דימוי של העבודה, אשר במקור מוצבת בקצהו של גרם המדרגות המפואר בוולאס קולקשן, מופיעה כעת כ''מקרא'' בכניסה לחלל הגלריה. זהו קולאז' דיגיטלי של "זריחת השמש" - רפרודוקציה ששתלה האמנית בין דפי ספר אמנות נושן.
הציורים המוצגים הם למעשה סדרת ציורי תקריב כמעט מקרוסקופיים בהם נכנסת יואלי אל נבכי הציור של בושה עד שהוא מאבד מהקשרו ועד אשר נפגמת ההרמוניה ואיתה האיזון בין קרוב לרחוק (שאריסטו ראה בתור התנאי ליפה). ההתמקדות יוצרת קרבת יתר מטרידה לגרמי השמים, שעדיין, באירוניה נצחית, נמצאים במרחק שנות אור.
בסדרת עבודות חדשה זו דווקא התקריב הפגום יוצר הכרה מפויסת, פיוטית ומעט מבעיתה במגבלות המבט. זהו הרהור על פרופורציות – על הניסיון למצוא אותן, על הכישלון ההכרחי בדרך אליהן, על אובדן המיתיות שלהן.
דנה יואלי, ירח מחסיר, אפריל 2025, שמן על בד
יואלי אינה מסתפקת בציורי הרקיע, היא יוצרת מופע שמיים משלה. כל רקיע מקבל ''חתימת ירח'' המצויירת לפי מופעו של הירח כפי שהו נגלה לעין האנושית ומשתנה בהתאם ללוח השנה ביום השלמת הציור.
זהו ירח המבליח לפרקים ויוצר תחושת זמן מתעתעת: לפנות בוקר או בין ערביים? זריחה או שקיעה? הזמן המעורפל משקף גם ערפול יסודי בתפיסת היפה והטוב: מה בני אנוש, כאן ועכשיו, מסוגלים לראות ומה נסתר מהם? מה אפשר לדעת במבטנו המופנה מעלה בחיפוש אחר בשורה, מיואש ממה שמתרחש על הקרקע? האם ישתפר מעכשיו או יהיה רק רע להפליא? המבט הקוסמי והמבט האנושי נפגשים, בהצטלבות מבטים בין אלים לאנשים, בין יודעי כל לבין אלה שאינם יודעים עכשיו דבר.
אודות האמנית:
דנה יואלי נ. 1979 (ארה״ב), אמנית רב תחומית, החיה ועובדת בתל אביב. עבודותיה מערבות סגנונות וטכניקות ונעות בין רישום מוקפד בצבעי עיפרון ובגרפיט, מאקטים מיניאטורים, ציורי פנורמה, מזרקות פורצלן וקירות בטון גדולי מימדים. יואלי היא בוגרת תואר ראשון ושני מבצלאל אקדמיה לאמנות, ו-HAW המבורג גרמניה.
הציגה תערוכות יחיד ופרוייקטים מיוחדים בבית בניימיני בתל אביב, ב-FRIZE Hamburg, במוזיאון הרצליה, במוזיאון פתח תקוה, בבית הצייר בירושלים, במוזיאון בית ביאליק, בגלריה CIRCLE-1 בברלין, בגלריה שלוש בתל אביב, בסדנאות האמנים תל אביב, בגלריה קו 16, בגלריה דנה בקיבוץ יד מרדכי, והשתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות בארץ ובעולם בין היתר במוזיאון תל אביב, מוזיאון ארץ ישראל, Kunstraum Kreuzberg/Bethanien בברלין, Forum för levande historia שטוקהולם שבדיה, בית האמנים בירושלים, מוזיאון פתח תקווה, מוזיאון אשדוד, מוזיאון חיפה, מוזיאון גוטמן, מוזיאון בת ים, ב-KUBUS הנובר, GSA גלזגו, ובחללים מרכזיים נוספים, וב-Magasin III bookstore ביפו.
עבודותיה נמצאות באוספים פרטיים וציבוריים בארץ ובעולם, בין השאר באוסף סרג׳ תירוש, באוסף בנק לאומי, באוסף מלון ארטיסט בבעלות דורון סבג ורשת אטלס, באוסף סוהו האוס תל אביב-יפו, באוסף מגזין 3 יפו ובאוספים פרטיים רבים בארץ ובעולם.
יואלי זוכת מענק מפעל הפיס להוצאת ספר (2013, 2024) משרד התרבות ליוצרים עצמאיים (2022) אסיילום ארטס (2022) אגף התרבות של עיריית המבורג למחקר (2019), מענק מפעל הפיס (2017), תמיכת קרן משפחת אוסטרובסקי (2016), מענק עיריית תל אביב וקרן יהושע רבינוביץ' (2015), מענק קרן יהושע רבינוביץ' (2014, 2015), מענק מפעל הפיס להוצאת ספר (2013), מענק ושהות אמן מטעם Schir-IDA (2013), זוכת פרס האמן הצעיר (2012), פרס נועם שודופסקי לאמן צעיר (2005) ומענק DAAD (2005).
