חדש - חדש - חדש

״לארח את החיים״ הוא ביטוי כפול־משמעות. מצד אחד, פעולה מוחשית: לארח אנשים, לפתוח את הדלת ולאפשר לאחרים להיכנס אל המרחב הפרטי. מצד אחר, עמדה: לארח את החיים עצמם, להניח להם להיכנס פנימה. התערוכה נעה במרחב שבין אירוח אנשים לבין אירוח מציאות.

סדרת מפגשי שיר־ושיח עם איתי פרל ואורחים מעולם המוזיקה והתרבות המפגשים מתקיימים בלילה, בתוך חלל התצוגה של מוזיאון הנגב לאמנות, באווירה אינטימית ולא שגרתית, ומשלבים שיחה חיה עם ביצועים מוזיקליים — בין האישי לתרבותי, בין סיפור לצליל. פרל, זמר־יוצר, מלחין ומפיק מוזיקלי, מביא לבמה קול רגיש ומעמיק, ויוצר מפגש קרוב ובלתי אמצעי בין הקהל, היצירה והחלל המוזיאלי.

פרס לורן ומיטשל פרסר לצלם ישראלי צעיר מציין עשור להיווסדו. הפרס מעודד הישגים יוצאי דופן בצילום העכשווי בישראל, ולאורך שנות קיומו העניק לקהל הזדמנות להכיר יוצרים ויוצרות שמאז זכייתם נהיו אמנים בולטים בשדה הצילום המקומי. לכבוד ציון דרך זה, המוזיאון מאפשר לקהל הרחב לחזור אל זוכי העשור האחרון ולקבל הצצה מרתקת אל המשך דרכם והתפתחות יצירתם מאז זכייתם בפרס. בערב ייחודי זה יציגו הצלמים והצלמות הזוכים, עבודה אחת שנוצרה מאז זכייתם בפרס, ודרכה יפנו זרקור אל הכיוונים החדשים שפנו אליהם בשנים שחלפו.

מקבץ תערוכות חדש בבית האמנים ירושלים: אלעד אמסלם, מיכל טמיר, נגה דייויס, שי אריק, פתיחה חגיגית: יום שבת, 21.2.26 בשעה 12:00

התערוכה מפגישה שלושה אמנים שהחיבור ביניהם נשען על נדבך משותף - הם מספרים סיפור שבו נברא עולם מיתולוגי פרטי משלהם. הם אינם נרתעים מביטויים גרוטסקים ביצירתם, ואולי אף יותר מכך, הם חותרים להגיע למקומות אפלים, לעולמות שבהם הבלתי מודע נוכח, והיצירה נטענת ביצריות, בברוטליות מסוימת, וביופי מקאברי, כאילו היא תוצר ימי בניימי, ושייכת לעידן שבו הרגש תופס את מקום הרציונלי, הנכון והיפה.

מקבץ תערוכות חדש בבית האמנים ירושלים: אלעד אמסלם / טקס, מיכל טמיר/אוהל אדום, נגה דייויס/ וף יום, הדים של זנב טווס/שי אריק. פתיחה חגיגית: יום שבת, 21.2.26 בשעה 12:00

שתי תערוכות חדשות ייפתחו בגלריה מאיה, חלל מרכזי: פנחס (פיני) עזרא, חלל הצפוני: רעיה ברוקנטל. אירוע פתיחה: 20/02/2026, יום שישי בשעה 12:00

גלריה שכטר וכולנא – בית הספר ליצירה מסורתית עכשווית מציגים את פרויקט הדגל השנתי של נווה שכטר: התיבה פרויקט אמנות רב־תחומי לשימור ידע, מסורת ותרבות חיה: אמנים, בעלי מלאכה ובעלות מלאכה, כוריאוגרפים ומוזיקאים בונים תיבת נח עכשווית לשימור ידע אמנותי

המוזיאון הישראלי לקריקטורה וקומיקס אמון על איסוף, שימור, מחקר, תיעוד והצגה של קריקטורות וקומיקס, ופועל לקידום תרבות הקריקטורה והקומיקס בישראל לצד חשיפת יצירות מרחבי העולם. קיום שיח פתוח וטיפוח קולות מגוונים הם מאבני היסוד של המוזיאון, והוא משמש בית לכנסים, פלטפורמה לאמנים, זירה לתחרויות ולפעילויות מגוונות. במוזיאון מוצגות תערוכות קבע לצד תערוכות מתחלפות בתחומי הקריקטורה, הקומיקס וההומור החזותי, והוא מחזיק ארכיון ייחודי בקנה מידה עולמי

בתערוכת היחידה הראשונה שלה, ׳ קרקעית הקן׳, מציגה האמנית נהיר ברנוביץ' מיצב פיסולי רחב היקף המגיב לארכיטקטורה של חלל הגלריה ובוחן את היחסים שבין פנים, חוץ ונקודות מבט משתנות. המיצב מורכב מאובייקטים המקיימים מגע מינימלי עם הרצפה; הם מוצבים על הקירות, תלויים מהתקרה או מרחפים בחלל, תוך שהם שומטים את ה"קרקע" תחת רגלי הפיסול המסורתי. שם התערוכה, THE NEST'S PIT (קרקעית הקן), נושא אופי אירוני: בעוד שקן מסמל בסיס ומרחב מוגן, כאן הקרקע נשמטת, והצופה מוזמן אל תוך מרחב שבו הגוף נעדר אך נוכחותו מהדהדת בכל אובייקט.

מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית הכריז על האמן משה רואס כזוכה פרס קשת לאמנות עכשווית לשנת 2026. הפרס, בשווי כספי כולל של מיליון ש"ח, שהוענק לאורך עשור, יוענק השנה בפעם החמישית והאחרונה ויוקדש ליצירת פסל חדש לגן הפסלים של המוזיאון.

"קוֹל כֻּלָּן – רוּאַנְדָּה" היא עדות לכוחה המרפא של המנהיגות הנשית. הצילומים של רוני בן ארי אינם רק תיעוד של מקום רחוק, אלא מראה לתהליך אוניברסלי שבו נשים העומדות על שלהן, הופכות לזרז של שינוי עבור החברה כולה. זהו סיפור על עצמאות, על ביטחון עצמי ועל הרוח האנושית המסרבת להישבר ומבקשת, בכל פעם מחדש, לצמוח אל האור.