חדש - חדש - חדש

מוזיאון פתח-תקווה לאמנות גאה להכריז על הזוכה בפרס לזר לאמנות ישראלית עכשווית לשנת 2028 . הפרס, בסכום כולל של 100 אלף ש"ח, מוענק אחת לשנתיים לאמנית או אמן ישראלים שהציגו הישגים בולטים בשדה האמנות העכשווית. הזוכה בפרס הוא חיימי פניכל, אמן רב-תחומי הפועל בשדה האמנות הישראלית בשני העשורים האחרונים – יוצר בעיקר בפיסול ובמיצב ומזוהה בקולו הייחודי ובשפתו העצמאית.

בתערוכת היחיד החדשה ״שכבות של זיכרון״ בוחנת ביאנקה ספריינס כיצד המקומות שבהם חיינו ממשיכים להתקיים בתוכנו גם לאחר שעזבנו אותם. מתוך מאות ואלפי פיסות נייר צבועות וקרועות ביד היא בונה עבודות שבהן נפגשים נופי הולנד וישראל עם חוויות של הסתגלות והתחדשות. מן המקומות הללו נותרים בעבודות דווקא הפרטים שקשה לסמן במפה: תנועת הרוח בשדה, תחושת השפע של הפריחה, צבע האדמה - רשמים שהגוף זוכר גם כשהנוף כבר רחוק.

ניר הוד חוזר להציג בתל אביב כ־20 שנה לאחר תערוכת היחיד שלו במוזיאון תל אביב לאמנות. הוד הוא אחד מהאמנים הישראלים המוערכים ביותר בעולם, והפרויקטים האחרונים שלו כוללים שיתופי פעולה עם חנויות הדגל של דיור, ותערוכות במוזיאונים וגלריות מובילות ברחבי העולם.

התערוכה עיר על מים סוערים מביטה בעיר דרך רגעי השינוי שמעצבים אותה. 23 אמניות ואמנים מתבוננים בתל אביב- יפו כעיר שנבנית ונמחקת, זוכרת ושוכחת, משנה את פניה ואת היחסים בין בית, מקום ושייכות. באמצעות אדריכלות, רחוב, ים, תשתיות, גוף וארכיון, הופכת התערוכה את העיר למעבדה חומרית של זיכרון: קלקר מתחזה לבטון, שברי מרצפות שנפלטו מן הים הופכים לתכשיטים, חוט רוקם מחדש תצלומים משפחתיים שנמצאו בשוק הפשפשים, ותצלומים וארכיונים מחברים בין העיר שהייתה לעיר המתהווה. יחד, העבודות מציעות להתבונן בתל אביב יפו מתוך שכבות החומר, הסיפורים והעקבות שמרכיבים אותה, ולהביט בעיר לא מן החוף, אלא מתוך המים עצמם.

אירוע האמנות השנתי של עיריית תל -אביב-יפו חוזר לארבעה ימים של תערוכות, אירועים מיוחדים, סיורים וסדנות שרובם נוצרו במיוחד לאירוע. בנוסף האירועים הגדולים, כ-180 אמנים ואמניות יפתחו את חללי היצירה שלהם לקהל הרחב, לצד 30 גלריות ו-4 מוזיאונים, שיהיו פתוחים בחלק מהזמן ללא תשלום ועם פעילויות מיוחדות לסופ"ש.

פסטיבל הצילום הבינלאומי הפך עם השנים למוסד אמנותי מוכר, שמושך אליו מדי שנה עשרות אלפי מבקרים. במסגרת הפסטיבל, שיתקיים השנה במתחם סינמטק תל אביב בין התאריכים 11-21 בנובמבר, יוצגו יצירותיהם של מעל 200 צלמים מובילים מישראל ומרחבי העולם, לצד עשרות תערוכות ייחודיות המוקדשות לפעילות החברתית של PHOTO IS:RAEL המתקיימת לאורך כל השנה עם מאות קבוצות וקהילות ברחבי הארץ. הפסטיבל הינו אירוע פתוח לקהל ללא עלות בכל מתחם הסינמטק.

דיוויד ברויאר־וייל, מהאמנים העכשוויים הבולטים בבריטניה, יציג תערוכת יחיד ראשונה בישראל. ברויאר־וייל, הידוע בציוריו ובפסליו המונומנטליים המוצבים באתרים ציבוריים מרכזיים בלונדון וברחבי העולם, יגיע לישראל בתחילת נובמבר לפתיחת תערוכתו "אחדות" בגלריה שטרית & וולף בתל אביב. במקביל לתערוכה בישראל, נבחר ברויאר־וייל ליצור את האנדרטה לזכר אירועי השבעה באוקטובר בבריטניה

גלריה חנה מתכבדת להציג את תערוכתו החדשה של הרן כסלו (נ. 1986), הנפתחת סמוך לציון שלוש שנים לשבת השחורה של 7 באוקטובר, לטבח בקיבוץ בארי ולמלחמה שנמשכת מאז. עבור כסלו, 7 באוקטובר היה נקודת שבר אישית ולאומית ונקודת מפנה ביצירתו.

בתערוכתו החדשה, יגאל עוזרי הופך את הנוף האמריקאי לבמה לבחינת המיתולוגיה של החלום האמריקאי, ומציב יחד סמלים מוכרים של ה״אמריקנה״: הדרך הפתוחה, אדריכלות אייקונית, נופי צד-דרך ורגעים חולפים של חיי היומיום באמריקה. המסע בדרכים ה Road Trip הופך למשהו מעבר לנסיעה מיעד אחד לאחר, אלא למטאפורה לחופש, לאפשרויות ולגילוי. כשהוא נע דרך הדימויים האמריקאיים המובהקים הללו, עוזרי מזמין אותנו לבחון את האידיאלים והפנטזיות שעיצבו את הדמיון האמריקאי, תוך התבוננות בקסם הנצחי של המסע עצמו.

בתערוכת היחיד אלמלא מציגה לילי כהן פרח־יה עבודות שנוצרו במהלך שנה רוויית תמורות ותהפוכות. במרכז התערוכה עומדות דמויות נשיות הנבנות באמצעות קווי מתאר חופשיים, משטחי צבע, עלי זהב ורישום על גבי גיליונות נייר שקומטו ונפרשו מחדש. קימוט וקיפול הם פרקטיקה מתמשכת בעבודתה של כהן פרח־יה. פעולה זו מקנה לנייר איכות חומרית פריכה, המעוררת כמיהה למגע, ומעבירה את הדימוי מן הדו־ממדיות של הציור אל הטקטיליות הנפחית של התבליט והפיסול.

מרבית המשתתפים הגיעו לישראל בשלוש השנים האחרונות, ולצדם שולבו אמנים עולים ותיקים יותר, ששימשו מקור תמיכה וידע. מהרגע הראשון הפכה החממה למילייה, מרחב תומך, מגובש ודינמי, שבו האמנים חלקו ידע, חוויות ותובנות, ויצרו תחושת "לא לבד" שמאפיינת לעיתים רבות את תהליך ההגירה. בתערוכה מוצגות עבודותיהם של 16 אמנים שמרביתם עלו לישראל לאחר ה-7/10 ממדינות שונות: דרום אפריקה, ארצות הברית, אנגליה, ניו זילנד, אוסטרליה, אוקראינה, אוסטריה, מקסיקו וקנדה. האמנים עובדים במגוון מדיומים, והיצירות משקפות את החוויה האישית של כל אחד מהם, לצד ההתמודדות עם סביבה חדשה, שפה חדשה וזהות אמנותית שנבנית מחדש.

רעד הוא תנועה פיזית זעירה, כמעט בלתי רצונית, המתרחשת ברגעי קצה של רגישות יתר. שבע האמניות והאמן המשתתפים בתערוכה שוהים במרחב הספי הזה. הם אינם מציעים נחמה של יציבות, אלא מזמינים להתבונן בסטייה הקלה מנקודת שיווי המשקל. בעבודותיהם, הרעד חדל להיות מצב זמני של איום והופך לשפה פואטית - עדות חיה לנוכחות אנושית חשופה.