חדש - חדש - חדש

בין אצות ים שהופכות לחומרי גלם חדשים, אופנה מפסולת, משחקי מחשב המעודדים חיבור לטבע ופתרונות יצירתיים למשבר האקלים - שיתוף הפעולה בין האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה לבין בצלאל בוועידה השנתית ה־54 למדע ולסביבה ממחיש כיצד גם עולם העיצוב הופך לשחקן משמעותי במאבק למען עתיד בר־קיימא.

התערוכה הקבוצתית צמחה מתוך מפגש מתמשך בין אמנים ואמניות שחלקו לאורך השנים: זמן, מקום ושיח יצירתי. מתוך הקרבה שנרקמה ביניהם - סביב עשייה אמנותית, למידה והתבוננות - התפתח מרחב ייחודי של יצירה חיה ומתפתחת. לצד הקשרים ארוכי השנים הצטרפו אמנים נוספים, המביאים עימם קולות, חומרים ושפות משלהם, ומרחיבים את המארג המשותף. המפגש הקבוצתי מעניק לכל יוצר ויוצרת מרחב עצמאי כחלק מדיאלוג אמנותי וערכי. מתוך ריבוי של סגנונות, טכניקות וחומרי גלם, נוצרה תערוכה המקדשת הקשבה ומאפשרת לצופים לחוות כיצד הבעה אמנותית מתקשרת - דרך מגע, שיח, ניגודיות והרמוניה. התצוגה מאגדת נקודות מבט שונות, הנפגשות יחד לכדי נוכחות אחת, פתוחה ומלאת חיים

תערוכת היחיד של האמן עומר שיזף, "מאדים", היא עבודה טוטלית שתוכננה במיוחד עבור החלל העגול של מוזיאון בת ים לאמנות. כוריאוגרפיה של תאורה, סאונד, פיסול ואמצעים בימתיים היוצרים יחד אקו-סיסטם מסונכרן וסביבה חושית ורגשית שבעיקרה תחושת החיפוש אחר אלטרנטיבה. שיזף, תאורן המשתמש באור כבחומר פעיל, זונח את התאורה השימושית לטובת יצירת תנאים להתקיימותו של הנסתר והשארת קסמו בלתי מפוענח.

אילנה דותן (נ.1967) היא זוכת פרס שיף לאמנות פיגורטיבית־ריאליסטית לשנת 2025. דותן היא בוגרת האקדמיה לאמנות ולעיצוב בצלאל. לאחר לימודיה עבדה כמעצבת גרפיקה ממוחשבת, ובהמשך הרחיבה את השכלתה במסגרות שונות. בשנים האחרונות היא עוסקת באמנות באופן פעיל ומתמקדת ברישום ריאליסטי בגרפיט ופחם.עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות.

יריד צבע טרי, אירוע האמנות והעיצוב השנתי הגדול והמשפיע בישראל, מעניק מדי שנה במה, חשיפה ותמיכה לקהילה היצירתית המקומית ומחבר אותה לקהל רחב ומגוון. בלב עשייתו של היריד טמונה האמונה בכוחה של התרבות לעצב עתיד טוב יותר - לחדש, לרגש ולהעניק לכולנו השראה, תקווה וכוחות חיים ויצירה.

"סטודיו משלך" שמחה להודיע על פתיחת שתי תערוכות חדשות ביום שישי, 19.6.26 בשעה 11:00. בנוסף לתערוכות היחיד יוצג מיצב משותף של היוצרות, שישלב צילום, אובייקטים וטקסט.

בתערוכה "כלבי פומפיי", שב אוריאל מירון אל זיכרונותיו משלושה כלבים שפגש בין שרידי העיר הרומית פומפיי: רצפת פסיפס, פסל שיש ויציקת גבס של חלל שהותיר גופו של כלב אמיתי. הכלבים מפומפיי מנסחים יחסים סבוכים בין מאיים למאוים דרך שלושה מצבי קיצון: גסיסה ומוות, כוח חיים מתפרץ, ולידה או ראשית חיים. תכונות אלה של הכלבים מפומפיי — כמו בתהליך אבולוציוני — מתמזגות, משתנות ומולידות ישויות בארבעה עשר הפסלים החדשים של מירון. עמל סבלני ורבבות פעולות מצטברות הניבו גופים מלאי תנועות שנקרשו ואצרו את החיים והכליה, את ההתענגות והייסורים, הרוגע והשלהוב כאחד.

בחלל הגלריה יוצגו שתי תערוכות יחיד Back to back. מיכל ידוב תציג ציור גדול מימדים תלוי מקום, מותאם לקיר המרכזי בגלריה, המורכב מ-32 חלקים, לצדו ייתלו ציורים נוספים בפורמט בינוני. פלורה מלינש תציג סדרת צילומים תיעודיים.

תערוכת היחיד הראשונה של אדית בן גידה בוחנת את מושג היופי מנקודת מבט נשית, דרך המתח שבין שימור, התכלות והשאיפה לנצחיות. בעבודות שמן ורישומי פחם, הנעות בין ריאליזם מוקפד לסוריאליזם טעון מסתורין, בן גידה מתבוננת באופן שבו אידיאלים של יופי נבנים, משוכפלים ומתקבעים לאורך ההיסטוריה החזותית — ומציעה מבט עכשווי על יופי כמבנה תרבותי שברירי, מפתה ומאיים.

התערוכה המבוססת על חומרי ארכיון הנחשפים בה לראשונה בפני הקהל הרחב – מכתבים, תצלומים, פנקסי סקיצות ויומנים אישיים – בוחנת את הפערים בין התדמית הציבורית של האמניות והאמנים לבין חייהם הפרטיים, תוך התמקדות בקשרים אישיים, אהבות, פרידות, והשפעות הדדיות שעיצבו את פועלם היצירתי ואת שפתם האמנותית הייחודית

מתחם המוזיאונים באר שבע מציג ארבע תערוכות חדשות בשני המוזיאונים הפועלים בו: במוזיאון הנגב לאמנות יוצגו שלוש תערוכות שבמרכזן היחסים שבין טבע, נוף ואדם: ציורי המדבר של צבי מאירוביץ' מתחילת שנות ה־60, ציוריו של אבישי פלטק מהשנים האחרונות ומיצב הווידאו של אנה פרומצ'נקו, היוצרים יחד מהלך רחב של התבוננות — מן הנוף ככוח ראשוני, דרך הנוף כזירה תיאטרלית, רגשית ואנושית, ועד הנוף כמרחב של השתהות וזיכרון. במוזיאון לתרבות האסלאם ועמי המזרח תוצג התערוכה "מים חיים", הבוחנת את מקומם של המים בתרבות, בדת ובחברה המוסלמית — כחומר יומיומי החיוני לקיום וכמטאפורה רבת־פנים של טהרה, שפע וידע.

בית האמנים ירושלים מציג מקבץ חדש של ארבע תערוכות יחיד, הנעות בין ציור, פיסול, קרמיקה ומיצב, ובוחנות בדרכים שונות מצבים של זיכרון, חומר, התכלות, פחד ואור. דרך שדות צבע כחולים, עלים מחוסרים, כדים קרמיים מצוירים ושקים ספוגי אפר, התערוכות מתבוננות ברגעים שבהם החומר נושא בתוכו סיפור אישי, תרבותי ופוליטי — ומציעות מבט רגיש על הישרדות, שינוי, שבריריות ותיקון.