Ariel Hacohen, By the Rivers, 2025, two-channel video installation, courtesy of the artist_03
אריאל הכהן יוצר מחדש את קטע המקהלה "שירת העבדים העבריים" מתוך האופרה נַבּוּקוֹ מאת ג׳וזפה ורדי. במיצב וידאו, הנוגע בהשלכות המלחמה, בפליטוּת ובאֵבל שבעקבותיה, דמותו של הכהן משוכפלת שוב ושוב לכדי מקהלה מאוחדת המבכה על החורבן, ושרה בכמיהה לשוב הביתה
"עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם־בָּכִינוּ בְּזָכְרֵנוּ אֶת־צִיּוֹן" (תהילים קלז, א)
אריאל הכהן יוצר מחדש את "שירת העבדים העבריים" מתוך "נַבּוּקוֹ" מאת ג'וזפה ורדי, אחד הקטעים המפורסמים ביותר בתולדות האופרה, המספרת על המלך הבבלי נבוכדנצר השני, מי שהחריב את בית המקדש הראשון והגלה את היהודים לבבל. שירת המקהלה, מבכה על האובדן ועל הכמיהה לשוב הביתה. לאורך השנים, שיר זה של כיסופים לציון, הפך לסמל אוניברסלי חוצה גבולות לאומיים ותרבותיים, הנושא עימו קולות שונים למאבק בדיכוי שלטוני ותקווה לעצמאות וחירות.
Ariel Hacohen, By the Rivers, 2025, two-channel video installation, courtesy of the artist_04
על רקע מחזור של שקיעה וזריחה, המקהלה של הכהן מהדהדת את הגלגולים הרבים שעברו הזיכרון וההיסטוריה כאן, בארץ הזו, שכל מי שחי בה מבקש להחזיר לעצמו מולדת אבודה. הכהן חושף ומלכד יחד שכבות שונות בהיסטוריה של המקום – החל בשבת השבעה באוקטובר בשעה 06:29, מראות המלחמה שבאה בעקבותיה – הקיבוצים השרופים, החטופים, הרס החיים ברצועת עזה, דרך הקמת המדינה וזכות השיבה, ואחורה, עד חורבן בית ראשון והחיים בגלות. בין ריבוי החיבורים, הכהן מבקש להרחיב את נקודת המבט, בעודו מתחבר למצבי קיום אנושיים של עקירה וגלות.
בצל המלחמה המתמשכת, הכהן מחפש את קולו של היחיד שנבלע בתוך הסבל הקולקטיבי. הדמויות הרדופות והחיוורות אותן הוא מגלם בגופו המשוכפל, לבושות בפיג'מות מאולתרות ובחולצות מודפסות עם סמלים שונים – קק"ל, ישיבת בני ציון, פסל החירות, אדידס ועוד. כנגד הדואליות הקשה של המרחב הזה: שתי חברות, שתי תודעות היסטוריות שכל אחת מהן שרה את געגועיה, השירה בציבור ב"על נהרות" הופכת לטריבונה קולקטיבית של שכול ושל תפילה, שבצליליה מתערבבים קולות של יגון ותקווה.
אריאל הכהן, על נהרות, 2025, מיצב וידיאו דו־ערוצי
אריאל הכהן, הוא האמן הראשון מבין ארבעת זוכי פרס רפפורט לאמנות בזמן מלחמה, שמציג את עבודתו במוזיאון תל אביב לאמנות. קרן ברוך ורות רפפורט בשיתוף מוזיאון תל אביב לאמנות, החליטו להעניק בשנת 2024 את פרס האמנות החשוב בישראל, לאמניות ואמנים שיפיקו ויציגו עבודות וידאו המהוות עדות או מהדהדות את השאלות והתחושות בעקבות אירועי ה-7 באוקטובר והמלחמה. עבודותיהם של שלושת הזוכים הנוספים: עומרי דנינו שרון ליפשיץ ונעמה שוחט, יוצגו במהלך השנה הקרובה במוזיאון תל אביב לאמנות.
אריאל הכהן (נולד 1993, חי ופועל בירושלים), הוא אמן חזותי הפועל בשדה הצילום, הוידאו והצילום התלת-ממדי. הכהן הוא בוגר BFA בהצטיינות מהמחלקה לצילום בבצלאל, ירושלים (2019) ובוגר MA בהצטיינות מהמחלקה לצילום ב־Royal College of Arts, לונדון (2022). זוכה מענק קרן פלומס לאמנות, מלגת קלור-בצלאל ללימודי תואר שני ב־RCA ומלגת קרן תרבות אמריקה-ישראל (AICF). זוכה פרס פרסר-בצלאל למצוינות בצילום, פרס יוסי ברגר לצילום ופרס הכט לאמנים צעירים. בימים אלה הוא משתתף בתוכנית סטודיו אמן־אורח בסדנאות האמנים בירושלים.