חדש - חדש - חדש

תערוכת יחיד חדשה לאמן אורן פישר בגלריה חזי כהן מציגה מציאות המתקיימת בטווח בין עבר כנעני לעתיד פוסט אפוקליפטי. פתיחה: 18.7.2024 נעילה: 17.8.2024

אנו מודיעים בשמחה כי ועדת פרס אן וארי רוזנבלט החליטה להעניק את פרס רוזנבלט לאמנות חזותית לשנת 2024 לאמנית מורן קליגר. דווקא בימים מורכבים וכואבים אלו, אנו רואים חשיבות בעידוד ובתמיכה ביצירה אמנותית. הפרס בשווי כולל של 40,000 שקלים ותערוכת יחידה באולם הגדול של בית האמנים בתל אביב, באוצרותו של ניר הרמט. חברי ועדת הפרס: ד"ר גליה בר אור, דלית מתתיהו, ד"ר קובי בן-מאיר, אן וארי רוזנבלט, אריה ברקוביץ וניר הרמט.

חבל טבור היא התערוכה השמינית בשנת התערוכות 2023-2025 אשר נוגעת בטרילוגיה בין השמשות: סוף - סף - מוסף. העת הנוכחית מתאפיינת בתחושה של דחיפות שעלולה להוביל לחד-מימדיות, אולם היא גם מזמנת התייחסות מורכבת ו"מולטי-פוקלית". לא ניתן לדבר על ההווה מבלי להתחשב בעבר ולבנות את העתיד.

תערוכה זו מציגה את סדרתה האחרונה, המתאפיינת בצמצום חומר, דיוק פנימי ומונוכרומטיות דומיננטית. יצירותיה חוקרות את המתח בין הדחף הבסיסי של החיה לצמוח, לנוע ולהתקיים, לבין ההשפעה המרגיעה והמצמצמת של המדבר. האמנית משתמשת בטכניקות ייחודיות, כבציור במים עכורים, תוך שמירה על עוצמה ונוכחות על הדף.

בתערוכה מתמקד זלוף בתכנים של החמצה ומימוש של חלומות נעורים של נשים, אנטי-גיבורות בגיל השלישי החיות בשוליים הפריפריאליים של ישראל. כפעיל חברתי וכאיש חינוך ממייסדי "תנועת תרבות" - המורכבת מאמנים ואנשי תרבות הגרים ופועלים בפריפריה - הוא מלווה מזה מספר שנים קבוצת נשים בגיל השלישי מעפולה בתהליך עבודה ממושך, קרוב ורוחש.

העבודות בתערוכת הקיץ, חלקן חדשות ואחרות שטרם הוצגו, אינן מתעלמות מהמציאות כאן ועכשיו, ואינן מבקשות בהכרח לעסוק בה או להגיב לה. השבר נוכח בהן גם אם לא באופן מודע, וקריאת אמנות בעת הזו ממילא מושפעת מרוח התקופה. מכלול העבודות המוצגות משקף דיסוננס השוכן בפער שבין דבקות בשגרה יצרנית לבין ייאוש משתק; בין התכנסות פנימה לבין כאוס בחוץ; בין הרגיל למנוּרמל.

אור סגל, אלון קדם ואברהם קריצמן, גלריה מאיה, פתיחה בחמישי 4.7.2024, 20:00-22:00. נעילה: 27.7.24

תערוכה חדשה בגלריה שכטר, שתיפתח ב-3 ביולי, תיבחן מקרוב את מושג הרעל כחומר וכרעיון בראי יוצרים ויוצרות עכשוויים. בתערוכה יגודלו ויטופחו זנים של צמחים מקומיים בארץ ישראל ובסהר הפורה, ששימשו במשך ההיסטוריה כרעלנים, כתרופות, או כמשני תודעה. יצירותיהם של האמנים משה רואס, יקירה אמנט, טמיר חן וכנרת חיה מקס שיוצגו בתערוכה מגיבים

רויטל לסיק, אמנית רב-תחומית, מציגה בתערוכתה יצירות בטכניקות מגוונות: רישום בגרפיט, ציור בדיו ואקריליק, אנימציה ופיסול בחומרים שונים. היקום של לסיק הוא מרחב פנטסטי שנמצא בדיאלוג מתמיד עם המציאות. עולמה הפרטי אינו מנותק מהסובב אותה, הוא מהדהד את האלימות הקשה שמקיפה אותנו, את הביטחון המעורער בשגרת החיים בארץ ובעולם בכלל.

התערוכה מציגה את עבודותיהן של אמניות הגלריה השיתופית 8P לאמנות עכשווית, הפועלת מ-2008 בתל-אביב-יפו. התערוכה נוצרה במקור עבור Neue Galerie im Höhmannhaus, גלריה עירונית בעיר אוגסבורג, והוצגה שם מיוני עד אוגוסט 2023 בהזמנתו של האוצר תומס אלסן.

האמנית והמעצבת טליה מוקמל נכנסה לעבוד במעבדה, לחודש פעולה, לקראת פתיחת הצבתה "עכשיו ברעש", כשמו של ספר השירה של יהודה עמיחי. טליה חוקרת מבעד לחומרים להם מטען תרבותי, את מושגי הבית והזהות הישראלית. עכשיו כשהבית הקולקטיבי והאישי נמצאים באי יציבות, טליה מנסה למצוא פיסת זהות יציבה בכאוס הרווח

שברים ומשברים, התפצלויות לרסיסים, ומנגד - התאגדות של השברירים לכדי יחידה וגוש עמיד ורב-עוצמה, רעיונות אלה עומדים בבסיס התערוכה. התקופה העכשווית מזמנת התבוננות על התופעות הללו, כדי לספוג משהו ממה שמתרחש במציאות. בחינת חומרים ומה שהם מגלמים בצורתם ובחומריותם היא אחת התופעות הנפוצות באמנות ותופעה זו עניינה גם את דינה רקנאטי