אוריאל מירון | "כלבי פומפיי" | גלריה שלוש | פתיחה 13.6.26 בשעה 12:00
אוצרת: איה מירון
נעילה: 18.7.2026
אירוע הפתיחה ילווה בנגינה:
סקסופון: יואב מירון, בס: נדב מירון, פסנתר: אורי מלצר
אוריאל מירון, דוגון, 2026, צילום: אלעד שריג
בתערוכה "כלבי פומפיי", שב אוריאל מירון אל זיכרונותיו משלושה כלבים שפגש בין שרידי העיר הרומית פומפיי: רצפת פסיפס, פסל שיש ויציקת גבס של חלל שהותיר גופו של כלב אמיתי. הכלבים מפומפיי מנסחים יחסים סבוכים בין מאיים למאוים דרך שלושה מצבי קיצון: גסיסה ומוות, כוח חיים מתפרץ, ולידה או ראשית חיים. תכונות אלה של הכלבים מפומפיי — כמו בתהליך אבולוציוני — מתמזגות, משתנות ומולידות ישויות בארבעה עשר הפסלים החדשים של מירון. עמל סבלני ורבבות פעולות מצטברות הניבו גופים מלאי תנועות שנקרשו ואצרו את החיים והכליה, את ההתענגות והייסורים, הרוגע והשלהוב כאחד.
כמו בכלבים מפומפיי שראה מירון, החומר והמסה בפסלי התערוכה הנוכחית צופנים חלל במרכזם – גרעין של ריק. הליכה בין נקודות המבט השונות נותנת חיים לחללים האלה, גורמת להם להיפער ולהצטמצם, לפעום ולנשום. הפסלים בתערוכה הם גופים מתוחיי שרירים המבקשים לפרוץ מתוך עצמם, לבקוע מעטפת קרומית הסוגרת עליהם כמו האפר הוולקני שקבר את חיי העיר.
אוריאל מירון, 2026, צילום: אלעד שריג
הפסל גדול הממדים "מושך זמן", הפותח את התערוכה, מביא עד הקצה את תנועת הפרכוס וההתפתלות, כמו מסלול של כלב משולהב שמתרוצץ בין קירות החלל בהתלהבות חסרת שליטה. הוא מורכב מאלמנטים גרמיים, חיוורים כחלחלים, המתחברים במפרקים כמו שלד עצום שבקע מקרחון. הקשתות המתנשאות והמרחפות של "מושך זמן" מושכות קו רישום בחלל - וגם קו היסטורי מפותל בין הקשתות הרומיות של פומפיי שקרסה, וקשתות המבנה העותמני של גלריה שלוש ביפו.
אוריאל מירון, כרבולת, 2026, צילום: אלעד שריג
אוריאל מירון אמן ופסל ישראלי (נולד בתל אביב, 1968). מילדותו התגורר במקומות רבים בארץ ובארה"ב והיום פועל בתל אביב בתחומי הפיסול, הציור, הרישום וההדפס ומלמד כפרופסור בביה"ס לאמנות רב תחומית ובפקולטה לעיצוב בשנקר. סיים בהצטיינות יתרה לימודי תואר ראשון במחלקה לספרות באוניברסיטת Yale(1990); סיים בהצטיינות לימודי תואר ראשון במחלקה לאמנות בבצלאל, ירושלים (1995) וקיבל תואר שני באמנות בהצטיינות מה School of Visual Arts, ניו יורק (1998). הציג תערוכות יחיד במוזיאונים ובחללי תצוגה בישראל ובחו"ל, את תערוכת היחיד ''עצמי ובשרי'' (2023) הציג בגלריה שלוש והשתתף בעשרות רבות של תערוכות קבוצתיות. מירון זכה בפרסים ובמלגות רבים, ביניהם מענק קרן פלומס לאמנות (2025), פרס שרת התרבות לאמנות (2013), פרסי עידוד היצירה, משרד התרבות (2005, 2019), מענק מפעל הפיס להפקת קטלוג לתערוכת יחיד (2012), מלגת קרן רבינוביץ לאמנויות (2009) ופרס ברנרד וגוסטי רדר לפיסול (2002). עבודותיו נמצאות באוספים פרטיים וציבוריים חשובים לרבות אוספי מוזיאון תל אביב לאמנות, מוזיאון ישראל, ירושלים, מוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית והאוסף העירוני, אאוקסבורג.
