יוני המבורגר
יוני המבורגר, איש בכפר, 2022, אקריליק על בד. 92X107 סמ.
צילום: יוני המבורגר
יוני המבורגר | פיקוח נפש
אוצרת: רווית הררי
מבטו של יוני המבורגר ננעץ בפנים אנושיות. כבר מתחילת דרכו כצייר, עוד טרם החל בלימודי אמנות פורמליים, התהלך ברחובות ורשם דמויות שנקרו בדרכו, מבקש לחדור לנפשה של כל דמות, לחשוף את הדרמה הפנימית, ללכוד "רגע מכריע" של הנפש. בציורים אקספרסיביים ועזי מבע הוא מבקש להסיר מסכות, להתיר כבלים, ולגעת בסמוי מן העין - במה שרוחש מתחת לפני השטח של הנפש ושל הציור גם יחד.
ב-2016 שב המבורגר לישראל לאחר עשור של חיים ויצירה בניו יורק ובפילדלפיה. העבודות בתערוכה פיקוח נפש נוצרו מאז חזרתו ארצה – גוף יצירה עז ואקספרסיבי, לעיתים פרוע, הנדמה כמשקף את המפגש המחודש עם המרחב הישראלי, החשוף, היצרי, הגס והאלים-לפרקים. הוא משלב בין דיוקנאות גדולי ממדים לבין ייצוגי פנים דחוסים, הנראים כמעט כציורי קומיקס גרוטסקיים, מעוותים ומשולחי רסן, המטיחים בצופה מבטים נזעמים או חסרי בושה.
יוני המבורגר, פנים אדומות, 2024, אקריליק על בד. 94X107 סמ.
צילום: יוני המבורגר
הצבעים עזים, בוהקים, פלורסנטיים, כמעט מסנוורים, תמיד זרחניים. המבורגר משתמש בצבע הזרחני לא רק כבחירה אסתטית, אלא גם כאמצעי ביטוי עקרוני. צבעי הזרחן מלווים את עבודתו במשך שנים, ויוצרים בציוריו ניגוד בין פיתוי חזותי לבין תחושת איום. מצד אחד הם זוהרים, מושכים את העין ונדמים עליזים, מהדהדים אור מלאכותי של מסכים ומסיבות; מצד שני הם גם מסנוורים ורעילים למראה, מזוהים עם תמרורי אזהרה ומייצגים סכנה.
הצבעים עזים, בוהקים, פלורסנטיים, כמעט מסנוורים, תמיד זרחניים. המבורגר משתמש בצבע הזרחני לא רק כבחירה אסתטית, אלא גם כאמצעי ביטוי עקרוני. צבעי הזרחן מלווים את עבודתו במשך שנים, ויוצרים בציוריו ניגוד בין פיתוי חזותי לבין תחושת איום. מצד אחד הם זוהרים, מושכים את העין ונדמים עליזים, מהדהדים אור מלאכותי של מסכים ומסיבות; מצד שני הם גם מסנוורים ורעילים למראה, מזוהים עם תמרורי אזהרה ומייצגים סכנה.
יוני המבורגר (נולד ב-1979) הוא צייר שגר ועובד בתל אביב יפו. בוגר תואר שני באומנות מ-Pennsylvania Academy of the Fine Arts בפילדלפיה. עבודותיו עוסקות בציור פיגורטיבי ואקספרסיבי בעל אופי פסיכולוגי וצבעוניות עזה. חי ועבד במשך עשור בניו יורק ובפילדלפיה, והציג בתערוכות יחיד וקבוצתיות בארה״ב ובישראל.
איתמר לוי
איתמר לוי, ללא כותרת, 2025, טכניקה מעורבת על נייר, 25X23 סמ. צילום: ציקי אייזנברג
איתמר לוי | צפון-דרום
אוצר: ציבי גבע
כילד היה איתמר לוי מעתיק ציורים מספרים ומאנציקלופדיות. דמיונו היה שבוי בסיפורי הרפתקאות ומסעות לארצות רחוקות. נקודת המוצא של סדרת הציורים "צפון/דרום" היא שילוב של איגלו ובקתה אפריקאית כפי שאלו הצטיירו בדמיונו הילדי. הדימוי המשולב התקשר במהלך העבודה למנדלה, כמעין מודל של הנפש.
ניתן להציג את הציורים כאשר האיגלו למעלה או להיפך – למטה. היחסים בין הצפון והדרום דיאלקטיים. במהלך הסדרה התפתחה העבודה בשכבות, ונוצר דיאלוג בין שפות ובין שלבים בהתפתחות המחשבה.
במקביל נוצרה סדרת ציורים המתבססת על פסל ראש אפריקאי, וגם היא מעין מודל של הנפש. השאלה "מה קורה בתוך הראש?" הופכת לשאלה ציורית: למחשבה בכתמים.
במהלך העבודה מצא עצמו לוי חוזר במחוות ובציטוטים לאומנים שונים מתולדות המודרניזם, ובעיקר למתח שבין ההשפעות הפרימיטיביסטיות לבין מסורת הנאורות. במיוחד שאב השראה מפול קליי, צייר המשלב את הילד התמים והמבוגר המפוקח, צייר של ציורים קטנים שיש בהם הן רגש הן מחשבה.
איתמר לוי, צפון-דרום, 2024, טכניקה מעורבת על נייר, 21X30 סמ. צילום: ציקי אייזנברג
איתמר לוי הוא פסיכואנליטיקאי, מבקר אמנות ואמן. במקביל לעבודתו הטיפולית כתב בין השנים 1980-1995 טור שבועי של ביקורת אמנות, תחילה בעיתון כל העיר, אחר כך בידיעות אחרונות ולבסוף בהארץ. כמו כן אצר תערוכות בגלריות שונות ובמוזיאון תל אביב. בשנת 1997 הציג תערוכת ציור בגלריה המדרשה (אוצר גיא בן נר). ב-1999 הציג בגלריה קו 16 בתל אביב (אוצרת אירית סגולי) וב-2012 השתתף בתערוכת קדרות חמור בבית בנימיני בתל אביב (אוצרת רויטל בן אשר פרץ).
https://www.mayagallerytlv.com/