מקבץ תערוכות | סדנה לאמנות, יבנה | פתיחה 14.3.26 בשעה 19:30
נעילה: 24.4.2026
איקה אברבנאל, להיות אדם
תערוכה הקבוצתית | "להיות אדם"
אוצרים: לב קיפרמן ורוני ראובן
לרגל השקת גיליון המאה של מגזין "כאן".
הבחירה בנושא אינה מקרית בתקופה טראומטית בעקבות אסון ה-7 באוקטובר בה הפילוג בעם והשסע החברתי מעמיקים, יש חשיבות רבה לערבות הדדית, לאחדות בין הפלגים השונים ולדיאלוג אמיתי.
עליזה יבין, להיות אדם
מגזין "כאן" מציאות ישראלית באמנות, הוא כתב עת מקצועי המוביל לשיח על אמנות עכשווית בישראל החל משנת 2007 ועד לימינו אנו.
שיח ביקורתי וענייני על יצירות, תערוכות, מוקדי יצירה ופרשנות איכותית לשפה החזותית בהקשרים תרבותיים וחברתיים המותאמת לשיח האמנותי המקומי. סקירת התערוכות מקיפה את ההתרחשות האמנותית בארץ ומציגה תמונה עדכנית בזמן אמת.
אנטון בידרמן, להיות אדם
שניים עשר אמנים מציגים בתערוכת מחווה המהווה נקודת ציון משמעותית להמשך העשייה הייחודית.
שמות האמנים: איקה אברבנאל, איתן ארנון, אנטון בידרמן, אורית בן טוב, עליזה יבין, דניאל לוי, מלי לסקר, יוסי מרק, רחל עזרא, דיאנה פומרנץ צוק, עמליה רובין, בן ציון שמויס
שולי בורנשטיין וולף, הכול תלוי, אסמבלז
שולי בורנשטיין וולף | "הכול תלוי"
אוצרים: רוני ראובן, ורה פלפול
העבודות תלויות על הקיר, אך הן נושאות בתוכן את התחושה שהכול באמת תלוי, תלוי על סף, בין האפשרי לבלתי אפשרי. זוהי תערוכה שנולדה מתוך תחושת התלות הזו, מתוך תנועה בין איזון לאיבוד איזון, בין נפילה לבין תקומה מחדש. לצד ציור קלאסי על בד, עבודותיה של שולי בורנשטיין וולף נבנות משברים, האמנית אוספת פרגמנטים: חתיכות עץ מנגריות, גזרי ציורים ישנים, בתי נרות מאלומיניום, אריזות של תרופות, זכוכיות ועוד כיד הדמיון.
היא גוזרת, ממרקת, מפרקת ואז בחיבור מחדש, יוצרת אובייקטים ומייצבים. בשבועות הראשונים לאחר אסון ה-7 באוקטובר שולי אספה את בתי הנרות הריקים מהכיכר והחלה לרקום ולשזור אותם יחד עם גזירי ציורים ישנים שלה, נופים ארץ־ ישראליים, עצים מפוארים, פרחים ופריחות.
היא הרכיבה מרבד צבעוני שבו ניבטים קטעי צמחייה, כתמי שמיים וחלקי פרחים, כולם מחוברים זה לזה בחוט אדום. את בתי הנרות הכסופים היא מחוררת, מועכת ורוקמת כאילו היו חלק ממרקם טקסטיל, ומוסיפה אליהם אריזות ריקות של תרופות, כמו מנסה לרפא את החולי והכאב שדבק באדמה שלנו.
מיכל פולג, אנטומיה של רגש
מיכל פולג | "אנטומיה של רגש" – "Anatomy of Emotion"
אוצר: רוני ראובן.
הפרח מפסיק להיות אובייקט דקורטיבי והופך לכלי קיבול לרגש אנושי. ציורי השמן העמוקים ורישומיה האינטימיים, מייצגים פגיעות חמלה והשלמה. העבודות עוסקות בזמניות, לא כטרגדיה של נבילה, אלא כביטוי של יופי שברירי שקיים רק כאן ועכשיו.
כל פרח הוא פנומנה phenomena (תופעה תחושתית) ייחודית, הנושאת בתוכה סיפור אישי, מהתשוקה המתפרצת ועד לפייאטה ,אותו רגע של חמלה עמוקה מול הכאב והחלוף.
החיבור בין הדיוק הציורי והבוטני (האנטומיה) לבין הסיפורים האישיים והסימבוליות (הרגש) מעניקים לצופה תחושה שהוא נכנס למעבדה של הנפש, "אנטומיה של הרגש".
