אוצרת: קמיע סמית

 
שיח גלריה: שבת 22.2 בשעה 12:00 

נעילה: שבת 8.3

ערבה אסף,  אני שומרת אותך, הדפס מונוטייפ, פחם על שעווה, 2024, צילום: הדר מיץ

ערבה אסף,  אני שומרת אותך, הדפס מונוטייפ, פחם על שעווה, 2024, 

צילום: הדר מיץ


 
התערוכה הזוגית נימה היא התערוכה ה-13 המוצגת בשנת התערוכות 2024-2025, הנוגעת בטרילוגיה בין השמשות: סוף - סף - מוסף.

בנימה מציגות האמניות ערבה אסף ומשי כהן, עבודות ציור, פיסול, גילוף והדפס. התערוכה מחלקת את חלל הגלריה למבנים פנימיים, שבהם העבודות משמשות כפתחים להתבונן ולעבור דרכם. החוויה הגופנית של מעבר דרך מצבי סף מהדהדת בעבודות בפעולות שמותירות חותם בחומר: יציקה, חריטה, גריעה ועיטוף.

בתערוכה נמתחים חוטים בין העבודות של ערבה אסף ושל משי כהן. דימויים של זֵרים, סבך וצמה,מחזוריות של לידה, חיים ומוות, מופיעים שוב ושוב. על אף שהעבודות נוצרו בנפרד על ידי כל אחת מהאמניות בסטודיו שלה, מוטיבים חוזרים בעבודות של שתיהן מייצרים ביניהן יחסים סימביוטיים של השלה והתחדשות, היפרדות, פירוק וריבוי שכבות.

משמעות המילה 'נימה' היא דבר מה דק, כחוט, כמיתר או כשערה, וכן - טון, צליל או אינטונציה. בהקשר לכך, לעבודות המוצגות בתערוכה נוכחות דקיקה, עדינה ושברירית והן נראות כפסע מלהיקרע או להישבר.

האמניות ממציאות ומפתחות דרכים אישיות וכמוסות של עבודה במנעד רחב של חומרי גלם. הן מביאות את החומרים עד לקצה גבול היכולת שלהם - בין אם על ידי גילוף בנייר עד לשכבה הדקה ביותר או הקשחת בד משי לצורך יצירת שער מעוגל המדמה חבל טבור. אצל שתיהן ניכר כי ההיכרות העמוקה שלהן עם איכויות החומר וההקשבה למהותו, לצד המיומנות שלהן, שומרות על העבודות בשלמותן העדינה. 

ב"בין השמשות" ביקשנו בגלריה אלפרד להפנות מבט לעת הנוכחית, המתאפיינת בתחושה של דחיפות שעלולה להוביל לחד-מימדיות, אולם היא גם מזמנת התייחסות מורכבת ו"מולטי-פוקלית". לא ניתן לדבר על ההווה מבלי להתחשב בעבר ולבנות את העתיד.


משי כהן, שחר, 2024_1

משי כהן, שחר, צבעי מים ועופרת, גריעה בנייר , 2024, 

צילום: משי כהן


סוף: תחושת הסוף הקרב שורה באוויר, הגבולות נחצו, סדרי העולם התהפכו, הנחות שהיו אקסיומות מוטלות כעת בספק, המובן מאליו אינו מובן עוד. מהו טוב ומהו רע? כיצד ניתן להבדיל? המילה "סוף" מסמנת את החלק הגומר, הנקודה בה הדבר חדל להתקיים. סף: הסף הוא שער, פתח שחייבים לעבור דרכו במאבק להחזרת המשמעות, הטעם ואמות המידה. כדי להחלים צריך להסכים לשהות במרחב הסיפי, בחורבן ובאי-ידיעה, להסכים לפגוש באובדן, בפשרה ובהשתנות. להתחכך בקצוות, לטעום את האפר. מוסף: השהייה בתוך תחושת החידלון, החרדה והאימה מאפשרת, בסופו של דבר, נביטת תקווה. מתוך התבוססות במקומות נמוכים, סדוקים ושבורים, מתוך המחלה, הפרידה, האובדן וקריסת המערכות, נובט זרע שמפיח חיים חדשים בתודעה ובגוף ומסייע באיתור הכוחות הגלומים בהם.

על המציגות והאוצרת
ערבה אסף אמנית רב תחומית, בוגרת תואר ראשון ושני באמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. זוכת מענק קרן רבינוביץ לאמנויות (2022). הציגה תערוכות יחיד בגלריה לחם ושושנים ובגלריית בית המשאבות. השתתפה בתערוכות קבוצתיות שונות, בין היתר בגלריה אלפרד, פסטיבל מנופים לאמנות עכשווית, הגלריה החדשה בסדנאות האמנים טדי,  יריד צבע טרי,  גלריה עזריאלי ועוד. 

משי כהן אמנית רב תחומית, בוגרת תואר ראשון באמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. זוכת פרס שטרוק להדפס (2019). השתתפה בתערוכות קבוצתיות שונות, בין היתר בגלריה בנימין, גלריה אלפרד והקומה השלישית משמאל, וכן באירועי אמנות - ״מתחת לפנס״ בקיבוץ עין שמר, שבוע העיצוב בבית הנסן בירושלים ו״מרימים את השאלטר״ ביפו. 

קמיע סמית אוצרת וכותבת, בוגרת תואר ראשון באמנות באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל. בימים אלה מסיימת תואר שני בתולדות האמנות באוניברסיטה העברית. עורכת שותפה של מגזין אינדי לצילום. אצרה מספר תערוכות, בין היתר בגלריה ברבור, בספריית בית אריאלה ובגלריה P8.



כתובת הגלריה: 
שביל המרץ 6, קריית המלאכה, תל אביב
ימים ושעות פתיחה: רביעי, שישי 10:00-15:00, 

חמישי , 16:00-20:00 

שבת, 10:00-15:00

https://www.alfredinstitute.org/


מצאתם טעות? כתבו לנו | במייל או בווטסאפ