תערוכה קבוצתית | "יסוד פשוט" | גלריה לאמנות גבעת חיים איחוד | פתיחה 5.6.26 בשעה 12:00
אוצרות: גילת בן אריה, מיטל סיון שני
נעילה: 18.7.2026
אמנים משתתפים: נעמה ברתיני שביט, מיה דולינגר, איתן בן אריה
איתן בן אריה, דימוי מתוך עבודת וידאו, 2024
בתוך זמנים של חוסר ודאות עולות שאלות יסוד: מה באמת נחוץ כדי להתקיים. התערוכה עוסקת בחומריות פשוטה וראשונית — אדמה, חימר ומים — לצד מחזוריות החיים של היווצרות, התפרקות והתחדשות. דרך העבודות מתחדדת ההבנה כי דווקא מתוך הפשטות מתגלה עד כמה רב המשותף בינינו.
נעמה ברתיני שביט, דימוי מתוך מיצב חרסית, 2026
בתוך זמנים של חוסר ודאות — כשהקרקע מתערערת והמחר אינו ברור — עולות שאלות יסוד: מה באמת נחוץ כדי להתקיים, ומה נותן לנו כוח להמשיך. דווקא מתוך הערעור מתבהרת הפשטות, והחיים מצטמצמים אל הבסיס: נשימה, גוף, קשר אנושי, חומר. כמו אדמה וחימר — כך גם אנחנו: נושאים בתוכנו מחזור של היווצרות, התפרקות והתחדשות. העבודות בתערוכה מציעות התבוננות חומרית וקיומית כאחת, דרך פעולות של איסוף, שחזור ובנייה. מיה דולינגר יוצרת קליפות אקליפטוס מחימר — שחזור פיסולי של שכבה טבעית מתקלפת. היא מדגישה את רגע המעבר מן הגוף החי אל האדמה, ומעכבת אותו דרך פעולת היד והחומר, כמעין ניסיון להעניק קיום מתמשך למה שהוא זמני ושברירי.
נעמה ברטיני שביט אוספת אדמה ממקומות שונים, מערבבת אותה בתבן ובונה באר מים — מבנה ראשוני המזמן עצירה, התכנסות ומפגש. פעולת האיסוף והחיבור בין קרקעות שונות יוצרת מרחב טעון של זיכרון, שייכות ודו־קיום, לצד הצעה למקום מחסה בתוך מציאות משתנה. איתן בן אריה, בעבודת הווידאו שלו, עוסק בזמניות החיים ובמחזוריותם — מן ההופעה אל ההיעלמות. דרך דימויים נעים של גוף וזמן, הוא מבקש למקם את הקיום האנושי בתוך רצף מתמשך של התחלה וסיום, ולהאיר את השבריריות וההתחדשות הכרוכות בו.
מיה דולינגר, דימוי קליפות אקליפטוס, חימר, 2026 צילום: איתן בן אריה
דרך חומרים פשוטים — אדמה, קליפה, מים — מתחדדת ההבנה כי מעט נדרש כדי לחיות, וכי רב המשותף בינינו כאשר השכבות החיצוניות מתקלפות. בתוך חוסר הוודאות נפתח פתח לראות את המחבר בינינו — ואת האפשרות לבנות, שוב ושוב, מתוך אותו יסוד פשוט.
