תערוכה קבוצתית | "נוי" | מוזיאון פתח תקווה בבית מגורים בפתח־תקווה | פתיחה 7.8.26
אוצרת: דניאל צדקה־כהן
אמן־יוזם: רון חן
נעילה: 22.8.2026
האמנים המשתתפים: אייל אגיבייב, אביבה אורי, דפנה אמירה, אבי בולוטינסקי, גיא בן־נר, מתן גולן, ג'ין אורינג, שיראל הורוויץ, מוריס וינר, רון חן, אבי מיודובניק, אוריאל מירון, נחמיה מארק, מאיר סידי, זאב צורנמל, נעמה רוט, תמר שפלן.
מוזיאון פתח־תקווה לאמנות מציג את "נוי" – תערוכה קבוצתית יוצאת דופן שתיפתח ב־7 באוגוסט 2026 בבית מגורים ברחוב טרומפלדור 52 בפתח־תקווה, אשר ישמש לתקופה מוגבלת כלוויין של המוזיאון.
המוזיאון יוצא אל מחוץ כתליו ומזמין את הקהל להיכנס אל בית פרטי, על כל עקבות החיים שנותרו בו, שהופך לזמן קצר לחלל תצוגה בו מוצגות עבודות חדשות לצד יצירות מאוסף המוזיאון היוצרות מרחב בו אמנות, זיכרון ומקום נטווים יחד.
התערוכה ״נוי״ נולדה מתוך עבודתו של האמן רון חן, יוזם התערוכה, אשר יצר לפני כשנה וחצי בדירת סבתו את העבודה "חדר על הגג" – מבנה קטן דמוי אוהל, עשוי קרטון ופרספקס, המוצב בראש גרם מדרגות פנימי. העבודה, המשלבת בין עולמות האמנות והאדריכלות, מציעה מקום של התכנסות, מחסה ודמיון – בית בתוך בית.
סבתו של חן בחרה להמשיך להתגורר לצד העבודה, שהפכה לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום בדירה. לאחר מותה, ולפני שהדירה תעבור לדיירים חדשים, היא נפתחת מחדש – הפעם כחלל אמנות ומארחת תערוכה קבוצתית בשיתוף עם מוזיאון פתח-תקווה לאמנות.
הדירה נמצאת ברגע חד־פעמי של מעבר: היא כבר אינה בית פעיל, אך עדיין אינה ביתם של מי שיגיעו אחריה. מצב ביניים זה הופך אותה לעדות אחרונה לחיים שהתקיימו בה ולמרחב טעון בזיכרונות, חפצים וסיפורים.
אל תוך המרחב הזה משתלבות עבודות חדשות לצד יצירות מאוסף מוזיאון פתח־תקווה לאמנות, היוצרות דיאלוג עם הארכיטקטורה של הבית, עם חפצי הנוי שנותרו בו ועם עבודתו של חן, שכבר נטמעה במקום.
שם התערוכה, "נוי", מתייחס לרבדים השונים של המושג – מפריטי הנוי הביתיים המעצבים את זהותו של הבית ועד לנוף שסביבו. הוא מהדהד גם את סיפורה של שכונת כפר־גנים א', שנוסדה בשנת 1926 כשכונת גנים. במשך שנים שמרה הסביבה על אופייה המשלב איכויות של עיר וכפר, אך בעשורים האחרונים השתנה הנוף: הפרדסים והבתים הנמוכים התחלפו בבנייה רוויה, וכיום השכונה נמצאת בעיצומו של תהליך התחדשות עירונית, שבמסגרתו רבים מהבתים הוותיקים מפנים את מקומם לבנייה חדשה.
הנוי מתקיים כאן גם בתווך שבין פנים וחוץ: בין מה שבתוך הבית לבין חזיתו, בין המרחב הפרטי לבין הנוף הנשקף מהחלון, ובין הדירה לבין השכונה המשתנה סביבה. הבניין עצמו מקושט בכניסה בעבודת קרמיקה של דקל, הנקשרת למסורת של עיטור הבית וסביבתו. מיקומה בכניסה מהדהד את הרעיון שביסוד שכונת הגנים ואת נופה ההולך ונעלם, כסימן-סף שבין הרחוב לדירה, בין נוי חיצוני לפריט ביתי.
התערוכה "נוי" הופכת את הדירה למעין קפסולת זמן, בה הסיפור האישי והמרחב פנים וחוץ, מגורים ותצוגה, ההיסטוריה האישית, הזיכרון המקומי והמציאות העירונית החדשה מתקיימים בו־זמנית.
רון חן, הבית על הגג, קרטון אפור, חיתוכי לייזר, פרספקס ירוק, 2025