גלריה שבתאי | השקת גלריה חדשה בתל אביב | השקה חגיגית: 18.9.25 משעה 19:00
תערוכת הפתיחה: ״בחירת האספן״
אמנים משתתפים: נירוואנה דבאח, איליה גפטר, זהר טל ענבר, ערן זליקוביץ׳, רמי אטר, עידי מאור, רן הדרי, גיל הלר, ענבל מארי כהן, מירית הרטמן, קובי שחר, דור בר שלמה, חנה דוכן, אמנון מאור, עידי מאור, אדם טוריסקי, קיקי אלמקוויסט, אסף רודריגז, אלקנה לוי, שירה אליהו, יצחק ג׳ייקובס
ערן זליקוביץ׳, טרצה, צבעי שמן על בד, 2023.
הגלריה תציג את אוסף האמנות של אילן ורבקה שבתאי, מהאוספים הפרטיים הגדולים בישראל לצד אמנים עכשווים. האירוע החגיגי להשקת החלל החדש יתקיים במעמד פתיחת תערוכה קבוצתית שתציג עבודות חדשות של אמני הגלריה.
גלריה שבתאי תחשוף לציבור את אוסף אילן ורבקה שבתאי, מאוספי האמנות הישראלית הפרטיים והעמוקים ביותר בארצנו, לצד אמנים עכשוויים מובילים. חלל הגלריה והאוסף יפעלו במשותף, יקיימו תערוכות מתחלפות משולבות ונפרדות, לצד עידוד פרסי יצירה חדשים, הרצאות בנושאי אספנות, השאלות מיוחדות ושיתופי פעולה בין-תחומיים.
גלריה שבתאי שמה לעצמה מטרה להנגיש אוספי אמנות לציבור, עבור הבניית גשר ליצירה חדשה ומחקר עדכני באופן שוטף, חשיפה של רגעים נשכחים באמנות המקומית, הזמנת דור אספנות חדש החושק ביצירה עכשווית, ערכית ורלוונטית, העומדת בקנה אחד עם יצירות מופת מן העבר תוך מבט קדימה. חלל הגלריה, המורכב משתי קומות, מבקש להנכיח גישה זו דרך קומת ״צפייה״ – שקטה ומודרכת, העוברת בין רגעים נבחרים מתוך אוסף אילן ורבקה שבתאי והאמנות הישראלית, לצד יצירות אמני\ות הבית.
זהר טל ענבר, קערת ענבים, צבעי שמן על בד. 2023
צילום: אור רוזנבלום
אוסף אילן ורבקה שבתאי, המוערך בערך רב, נבנה מתוך סקרנות, אהבת אמנות וקשר עם אמנים כדוגמת כאורי ריזמן, ישראל הרשברג, דניאל אלנקווה, סיגל צברי, אילן ברוך, מאיה ישראל, אמנון דוד ער, פסח סלבוסקי ועוד רבים נוספים – בשקדנות מראשית דרכם. מרבית עבודות האוסף לא נראו מעולם ויוצגו בגלריה בפעם הראשונה.
נירוואנה דבאח, סיפור באריגה כפולה, צבעי שמן על בד, 2024.
צילום: אור רוזנבלום
תערוכת הפתיחה: ״בחירת האספן״
תערוכת ״בחירת האספן״ בגלריה שבתאי יוצאת מתוך נקודת המוצא של אוסף פרטי ומתמשך, שנבנה בעקביות על־ידי אילן שבתאי לאורך עשרות שנים. האוסף – שהחל להיבנות עוד בשנות ה־70 – נפרש כתהליך חי של בחירה, חקירה והתבוננות, שאיננו נשען על קטגוריות סגנוניות או חלוקות תקופתיות, אלא מהדהד את הדחף הראשוני של האספן: להבין את מה שהאמנות מאפשרת לראות, לחשוב ולהרגיש.
התערוכה מציבה זה לצד זה אמנים עכשוויים – הממשיכים בדרכם את החיפוש אחר דרכי ייצוג חדשות. בחלל הגלריה, הפרוש על שתי קומות, נפרש פסיפס עשיר של יצירות בסגנון המזכיר סלון צרפתי – מערך צפוף אך רב־שכבתי שבו ציור ופיסול ריאליסטי, פיגורטיבי ומופשט נטמעים זה בזה.
יחד מתהווה גוף חי של בחירות, המונחות על־ידי סקרנות ורצון עיקש להתקרב לאמנות ככוח תרבותי החושף את מורכבותו של ההווה. כך מתהווה בתערוכה מרחב כפול: מצד אחד עומק היסטורי של אספן הפועל מתוך עין יחידנית ואינטואיטיבית; מצד שני, שיח עכשווי שבו אמנים ממקמים מחדש את האמנות בתוך ההווה, ויחד מציעים קריאה עדכנית, עשירה ומורכבת אל תוך אמנות ישראלית בת־זמננו.
ענבל מארי כהן, ללא כותרת (לידה), צבעי שמן על בד, 2016.
צילום: אור רוזנבלום