תערוכות ואירועים #תערוכות חדשות

"תפר חם" –תערוכת יחיד ראשונה לאמנית הרב-תחומית נועה היימן- דרו, נפתחה בגלריית עשוש (על שם נחל עשוש הסמוך) בכפר האמנים בצוקים שבערבה התיכונה, אוצר- קובי שחר. בתערוכה מוצגות עבודותיה של היימן-דרור, בעיקרן ציורי שמן שנאספו לאורך שנים ומציגות מבט פלואידי, חופשי ורגיש על הקיום האנושי. העבודות מציגות את הרגע שבו מושא הציור מונח, מתמסר למצב הפסיבי של המנוחה והעצירה, זה הרגע בו בודקים אם יש דופק, אם הלב עובד, בציורים פרגמנטים קיומיים, המתארים התמסרות, ינקות וילדות תמימים, זוגיות והורות, לצד התמודדות חשופה עם אובדן ומוות.

התערוכה מציגה יצירות של 72 אמנים ואמניות מרחבי הגליל, מכל המגזרים, ומהווה מפגש תרבותי ייחודי המשקף את המגוון והעושר האמנותי של הגליל. בין המשתתפים גם אמנים שפונו מביתם במהלך המלחמה, עבורם מהווה התערוכה במה חשובה להמשך יצירה.

בתערוכה זו, אנו נחשפים לעולמה הפנימי העשיר של האמנית ביאטריס וסרמן שצמחה מתוך ניגודים: בין האור הבהיר של הים אותו התעקשה לצבוע עוד בילדותה, לבין הצללים העמוקים של אובדן ונדודים. סיפורה של האמנית מתחיל בבואנוס איירס, בבית של טקסטיל, בדים ומרקמים – יסודות שניכרים עד היום בחוש האסתטי המפותח שלה. ילדותה עוצבה על ידי דמותה הקסומה של סבתה קלרה, שביתה הפתוח וטוב ליבה היוו השראה ראשונית ליצירה. מותה של הסבתא השאיר חלל עמוק, "אפלה" כפי שהיא מתארת זאת, ממנה נחלצה בעזרת כוחה המרפא של האמנות.

שמחות להודיע על פתיחת שתי תערוכות חדשות בסטודיו משלך ביום שישי, 13.2.26 בשעה 10:30. גלריה סטודיו משלך, ירושלים. זינב גריביע, רייצ'ל רוטנברג.

בתערוכה, שלושת האמנים פועלים מתוך נקודת מוצא משותפת ומציעים שפות חזותיות שונות המתכנסות למרחב אחד. המפגש בין ריאליזם להפשטה סביב נוף ודמות אנושית מדגיש את האפשרות לקיום מבטים שונים על אותו אופק. מבט המתאר את העולם לצד מבט החוקר את האופן שבו הוא נחווה ומופנם. הצופה מוזמן לנוע בין זיהוי לתחושה בתוך מרחב משותף של חומר ותודעה.

הצבה אחורית מבקשת לעמת דימוי תקשורתי חריף שנחרט בתודעה הישראלית באחרונה ובו נראה חטוף ישראלי שהורעב על ידי חמאס על מנת לייצר תמונת רזון מוקצנת של אדם המשרטט על קיר מנהרת השבי את ימי ההרעבה שלו. וכך ברקע ההצבה עולה שאלה טורדנית קיומית ופילוסופית על מהות האדם והרוע האחוז בו לצד ערך חיי האחר, חסר האונים, שאלה שעדיין נותרה כואבת ורלבנטית במציאות הישראלית.

קופסת עץ וסורג חבלים עשויים לשמש כאינדקס ענייני לאפיון תערוכתה של שרית אכטנברג "הלך החבל אחר הדלי". למרחב המתומצת בחומר ובחפץ מצטרף בקול עודד וולקשטיין כמורה נבוכים נכלולי שזהות דוברו נזילה, שתכניו מהתלים ושניסוחו מתרוצץ בין מלל מכתבי לבין דו שיח במעמד צד אחד. לפיכך, דימוי הקופסה יכול לדידם של מנסחיו לזמן "מחוז חפץ, מקום, דבר, ה-דבר..." ובה בעת לגלם "זיכרון, הבטחה, בית"*.

התערוכה היא מיצב תלוי ־ מקום העוסק באתוס של הפרה כסמל פואטי וחברתי לבנייה, שייכות, פריון והמשכיות – יסודות של בית. באמצעות דימויים חזותיים טעונים ומרובדים, עזרן חוקרת את המתח שבין טוהר לקורבן, בין קודש ליצר ובין פרט לקולקטיב כשהפרה משמשת דמות מיתית, טעונה ועמוקה.

בתערוכת היחיד החדשה שלו "זה לא נורמלי" מציג יבגני (ז'ניה) קלוץ סדרה עוצמתית של צילומי מחאה עכשוויים. באחד מתצלומיו הבולטים מתנוססת הכרזה עם הכיתוב "זה לא נורמלי" – משפט טעון, פתוח לפרשנויות רבות, החושף את המתח שבין המצב החברתי־פוליטי בישראל לבין חווייתו האישית של כל מפגין.

התערוכה "יוגה וחיות אחרות" היא הזדמנות ייחודית לכל בני המשפחה לבלות יחד, להתנסות וללמוד איך לשחרר את הגוף והנפש דרך תנועה, משחק ודימיון. המבקרים מוזמנים לצאת למסע חוויתי המשלב התנסות אישית העוקב אחר הקשר בין תנוחות היוגה הקלאסיות (אסאנות) לבין תנוחות של בעלי חיים המשמשים להן השראה באמצעות עמדות התנסות חווייתיות ביוגה המותאמות לכל הגילאים, מיצגים אמנותיים ומתחמים המדגישים את הקשר בין התנוחות והחיות.

שתי תערוכות חדשות: תערוכת יחיד רטרוספקטיבית ראשונה לאמן הבדואי פורץ הדרך, בשיר אבו-רביע (נ' 1951). "רדיו תפילות: תחנת השידור לכמיהות הלב האנושי", המזמין את הציבור הרחב לקחת חלק ביצירת ארכיון עולמי של תפילות ובקשות לב.

אלה רושמת בעט בשתי ידיים בו זמנית. בעבודה בשתי ידיים יש חיבור של שני קצוות שעובדים יחד ויוצרים שלם חדש המכיל גם שליטה וגם אובדן שליטה, יד יציבה ויודעת ויד שיוצאת מהקווים, האחת חזקה ובטוחה והשנייה חופשית ומשוחררת. לידיים יש חיים משלהן והשילוב פעולה בין שתיהן בעת ובעונה אחת, מוסיף המון קצב ותנועה, ולעיתים בשתי הידיים עטים בצבעים שונים.