
תום פרסמן , סוסה סוסה
גלריה קו 16 גאה להציג את ״זמן״, סדרת תערוכות המבוססות על דיאלוג, התפתחות ופעולה בחלל. התכנית מחולקת לסבבים לאורך השנה, כאשר כל סבב נמשך שישה שבועות. בבסיס התערוכות עומד חיבור אוצרותי בין שני אמנים.יות בעלי זיקה אסתטית ורעיונית, המוזמנים להפוך את הגלריה למרחב עבודה משותף, חי ודינמי. השהות הממושכת בחלל התצוגה מייצרת היכרות עמוקה ואינטימית עם המקום, ומאפשרת ניסוי ובדיקה של חומרים ורעיונות "בזמן אמת" מול הקהל, המוזמן לצפות בתהליך ולהיחשף אל מאחורי הקלעים של העשייה האמנותית. ״זמן״ מציעה חקירה מתמשכת תוך הסטת המבט מהתוצר הסופי והתמקדות בערכו של תהליך היצירה עצמו.
תום פרסמן ומאיה דונייק | זמן 1#: ראש ורגל
בסיפורו, "חולסטומר: סיפורו של סוס", מציב לב טולסטוי את נקודת המבט של הסוס במרכז העלילה ובכך מעלה שאלות על הקיום האנושי, ומתעסק במשמעותם של מושגי סמכות, בעלות, גבולות וכוח. המפגש בין האמניות תום פרסמן ומאיה דונייק הופכת את הגלריה למרחב משחקי המאפשר להן בדיקה מחדש של אותם המושגים בדיוק בכלים אמנותיים. דרך העיסוק של כל אחת מהן בדימוי הסוס - חיית פרא שבויתה, אולפה והפכה לכלי משמוע, אך בו-בזמן נותרה עם פוטנציאל למרד -האמניות דנות בחוקים ומסגרות חברתיות.
פרסמן תציב בחלל את "חמורה-סוסה", פסל רדי-מייד המהווה יצור כלאיים דומם בעל פוטנציאל תמידי לשינוי. גוף הפסל ישמש את פרסמן ככלי רכיבה, חיית משא הנושאת מסכי טלוויזיה או זירה להתרחשות חיה. מולה, תבנה דונייק שולחן עבודה פונקציונלי עליו תפסל בחומר במשך התערוכה פסל מתוך זיכרון של רגל סוס שנסחפה אל חוף הים בעיצומה של המלחמה האחרונה מול איראן.

תום פרסמן, סוסה אדומה
תום פרסמן היא אמנית רב־תחומית העובדת בצילום וידאו, סטילס, פרפורמנס, סאונד ומיצב. מחקרה האמנותי נע סביב תמות של זיכרון, מקום, היסטוריה, זמן וגוף. תהליך היצירה של פרסמן מתחיל לרוב בארכיונים משפחתיים, שבעל-פה ובצילום, המשמשים כנקודת מוצא מושגית או כחומר גלם לבחינת טבעו הדואלי של הצילום, המגלה ובו-בזמן מסתיר. דרך חזרה למקומות משמעותיים מן העבר, פרסמן מאזנת בין תיעוד, שימור והתערבות אמנותית במרחב.
פרסמן היא בוגרת בהצטיינות יתרה, תואר ראשון בבית הספר לאמנות, סמינר הקיבוצים, תל אביב (2023); חילופי סטודנטים באקדמיה לאמנויות, שצ'צ'ין, פולין (2021); בוגרת התוכנית לפיתוח מקצועי לאמנים במרכז אדמונד דה רוטשילד (2024); בוגרת תוכנית העמיתים של עלמא בית לתרבות עברית (2025).
הציגה תערוכת יחיד בגלריה 17 Stalingradu Obrońców ,שצ'צ'ין, פולין (2021). עבודותיה הוצגו בתערוכות קבוצתיות ובפסטיבלים בארץ ובעולם; מוזיאון העיר תל אביב (2026), גלריה יד לבנים רמת השרון (2025), גלריה קופסאות האור (2023), גלריה מקום לאמנות (2022), גלריה אחד העם 9 (2022), הגלריה באברהם, אברהם הוסטל (2022), גלריה מכון המים בגבעתיים (2022), פסטיבל 'מה' מצפה רמון (2022), 35 FESTIVAL ULICA KTO קרקוב פולין (2022).
זוכת מלגת פרויקט גמר ע״ש ליאורה גלמידי (2023), מלגת Erasmus עבור חילופי סטודנטים (2021). השתפפתה בתוכנית רזידנסי, RESIDENCY ARTIST NES, SKAGASTRÖND, איסלנד (2025).

מאיה דונייק, צילום: הדס חי
מאיה דונייק היא אמנית רב תחומיתהפועלת באמצעות מערכים פיסוליים. עבודותיה מונעות מחיפוש אחר חומרים ייחודיים ובירור הצופן הפנימי הגלום בהם; תוך שאיפה לשהות בקווי התפר - בין אזורים, במצב שבין חיים למוות, בין החומר הנראה לבלתי נראה. הבלתי נראה מתפקד כרוח רפאים, המקיימת זליגה בין חוץ לפנים במצב שבו גוף או חומר חדלו מלהיות גבול. עבודותיה הוצגו במגוון תערוכות קבוצתיות בארץ.
דונייק היא בוגרת המחלקה לאמנות בבצלאל בהצטיינות יתרה (2025), זוכת פרס איילין ס. קופר להישגים יוצאי דופן לשנים 2024 ו2025. במקביל סיימה בהצטיינות לימודי אוצרות ומוזיאולוגיה בבית לאמנות ישראלית (2023).
השתתפה במספר תוכניות ותערוכות קבוצתיות ביניהן: עצם, המרכז לאמנות דיגיטלית בחולון באוצרות אודי אדלמן (2026), צורות, באטליה שמי באוצרות סמדר שינדלר (2026), רודפות במרכז אדמונד דה רוטשילד באוצרת מאיה במברגר ועדי לם (2025), תכנית למחקר חומרי - האובייקט, במרכז לאמנות דיגיטלית בחולון (2025). זוכת מענק ריבקינד בן צור לחינוך אמנות וחברה כשותפה ליצירת התערוכה לחץ פיזי מתון (CCA, 2025).
במהלך לימודיה הייתה עוזרת עריכה בכתב העת לאמנות חזותית וחומרית בצלאל וכן מתמחה לאוצרת נירית נלסון במחלקה לאמנות עכשווית במוזיאון ישראל.

מאיה דונייק
