תערוכה קבוצתית | "מסע אל בטן האדמה" | הגלריה לאמנות גן שמואל | פתיחה 20.6.26 בשעה 12:00
אוצרות משותפת: אורית קוליקובסקי, רותי שגיא
שיח גלריה: 4.7.2026 בשעה 12:00
נעילה: 1.8.2026
אמנים: אורה אילון, רו בועזסון, רובי בקל, רוזה בן אריה, קרן ויסהוז, דליה חי אקו, טליה ישראלי, גלית פגוט, חיימי פניכל, נועה שיזף, מאיה שירן,
אמן אורח: Tetsukazu Moriyama (יפן)
מאיה שירן, פרט מתוך - הזמן נוגע באדמה , 2025
"מסע אל בטן האדמה" היה במשך דורות חלום מדומיין, פנטזיה אנושית על חדירה למעמקי כדור הארץ, אל הבלתי נראה והבלתי נגיש. אחד הביטויים הספרותיים המוקדמים והמפורסמים לדימוי זה מופיע בספרו של ז'ול ורן, "מסע אל בטן האדמה" (1864), המספר על מדען–גיאולוג גרמני, היוצא עם צוות מצומצם לאיסלנד ויורד אל מעמקי כדור הארץ דרך לוע הר געש.
הספר זכה באותן שנים לאיוריו של הצייר והמאייר הצרפתי אדואר ריו
( Édouard Riou, 1833-1900). מהדורותיו הראשונות והעניקו צורה חזותית לדמיון הגיאולוגי של התקופה.
דליה חי אקו, גלגול, 2021
במאהה– 21 , המסע המדומיין מתקרב אל המציאות המדעית. מאז שנת 2005 מתקיים מחקרגיאולוגי בינלאומי במרכזו של ים המלח, המקום הנמוך ביותר על פני כדור הארץ. במסגרתקידוחי עומק בקרקעית הים, הוצאו ליבות סדימנט החושפות שכבות זמן גיאולוגיות שנאגרו לאורך אלפי שנים. מחקר זה זכה להדים בעולם האמנות.
האמן טצוקאזו מוריאמה הצטרף לתקופה מסוימת לצוות החוקרים בנחל פרצים, וקילף שטיח גדול של השכבות הגיאולוגיות מקיר מצוק הנחל.
יםהמלח משמש בתערוכה זו נקודת מוצא פיזית ומטאפורית – מרחב שבו שכבות נאגרות,נדחסות, נשמרות ולבסוף נחשפות. האדמה מופיעה כאן כארכיון חי: גוף זוכר שבתוכו מצטבריםסימנים של זמן, תהליכי טבע, תנועה, מחיקה והמשכיות.
רוזה בן אריה, ללא כותרת, שעווה, 2026
האדמהבתערוכה אינה נתפסת כיסוד יציב ודומם, אלא כמערכת חיה ודינמית. לוחות נעים, כוחותמצטברים ומשתחררים, חומרים נדחסים ומתפרקים, ושינויים איטיים מעצבים ללא הרף את פניהעולם. גם החיים עצמם מתקיימים במעמקים – שורשים, חומרים אורגניים, ומערכות זעירותהמזינות את הקרקע ומאפשרות את קיומם של החיים מעליה. בתוך כך גם האדם מותיר שכבות:חפירה, כריה, בנייה, הרס ושימור – הופכים לחלק מן הארכיון העתידי. פעולותיו נרשמות בתוךהחומר ומשנות אותו, לעיתים באופן בלתי הפיך.
אורה אילון, זיכרון מבקעת תמנע, 2026, צילום: עדי אדר
עבודות האמנות בתערוכה נוצרו מתוך מחקר חומרי מתמשך הבוחן את הקשר שבין חומר גולמי,זמן ותהליכי שינוי. האמנים והאמניות יוצרים במדיות מגוונות - ציור, צילום, וידאו ארט ופיסול.הם מתייחסים לחומרים שמקורם באדמה ובתעשייה – ברזל מחליד, זפת, אבק, מלחים, אדמה,מינרלים, פיגמנטים טבעיים, שאריות פלסטיק ושבבים שונים. אלו הם חומרים הנושאים בתוכם זיכרון של תהליכים גיאולוגיים, ביולוגיים ואנושיים גם יחד.
העבודותבתערוכה בוחנות את הגבול שבין טבע לתרבות, בין חומר אורגני לתעשייתי, בין מהשנבנה למה שמתפורר. הן נעות בין מדע לפנטזיה ומציעות מרחב של משמעות, שבו שאלות שלזהות, שייכות, זמן וכוח נרשמות ונמחקות שוב ושוב. התערוכה מזמינה את המבקר להתבונןמעבר לפני השטח ולדמיין את המתרחש במעמקים.
