חדש - חדש - חדש

האמן רוני ראובן, מנהל הסדנה לאמנות ביבנה, חוגג חמישים שנות יצירה ויום הולדת שבעים בתערוכה המציגה מבחר מעבודותיו. ביצירות המוצגות בתערוכה מתגלה עולם היולי וכאוטי שיש בו נופים בראשיתיים אפלים וסוערים הטעונים בסמליות עתיקת יומין, דמויות ארכאיות המבצבצות מתוך צמחייה עבותה, יערות מסתוריים האוצרים בחובם סודות קדומים, מים הפורצים בעוצמה לכל עבר כנחשול מאיים, הרי געש פעילים המתנשאים ברקע, וחור שחור השואב לתוכו את החי והצומח.

תערוכת היחיד של שרה קוטלר מציגה סדרת ציורים חדשה הבוחנת את נושאי המטמורפוזה והיכולת האנושית לשינוי ולתקומה. אלה נבחנים תוך התייחסות לממדים פיזיים ורוחניים. העבודות, שנוצרו במהלך השנתיים האחרונות, משקפות את מסע ההתפתחות האישי של קוטלר אל האימהות, על רקע המציאות המורכבת של החיים בישראל מאז ה-7 באוקטובר. חוויות מכוננות ורוויות ניגודים הובילו להתבוננות מעמיקה בשאלות של חוסן, לידה מחדש, והיופי המגולם ברגעי מעבר.

במוצ"ש 8.2.25 בשעה 19.30, יפתח בסדנה לאמנות יבנה, מקבץ תערוכות חדש במעמד ראש העיר מר רועי גבאי. נעילה: 25.3.25

בתערוכתה החדשה של מאיה כהן לוי יוצגו מבחר עבודות מהשנים האחרונות, במגוון גדלים. ​בתערוכה יוצגו כ-20 עבודות, בשמן, אקריליק וגם בטכניקה של צילום מקולף. העבודות משנות ה-80 ועד היום (כולל עבודות חדשות לגמרי מ 2025).

התערוכה הזוגית נימה היא התערוכה ה-13 המוצגת בשנת התערוכות 2024-2025, הנוגעת בטרילוגיה בין השמשות: סוף - סף - מוסף. בנימה מציגות האמניות ערבה אסף ומשי כהן, עבודות ציור, פיסול, גילוף והדפס. התערוכה מחלקת את חלל הגלריה למבנים פנימיים, שבהם העבודות משמשות כפתחים להתבונן ולעבור דרכם. החוויה הגופנית של מעבר דרך מצבי סף מהדהדת בעבודות בפעולות שמותירות חותם בחומר: יציקה, חריטה, גריעה ועיטוף.

'אסון או הזדמנות?' היא שאלה שהשימוש הרטורי בה ממלא את השיח העכשווי.למשל, האם משבר אקלים (משוער, מדומיין או אמיתי) הוא גם הזדמנות לפיתוחן של טכנולוגיות התמודדות ומערכות פוליטיות חדשות, שיקדמו אותנו אל 'העידן החדש'? תערוכתם המשותפת החדשה של רותם רוזנבוים וצבי טולקובסקי עוסקת במשבר של ההווה, ובאופן שבו טכנולוגיות חדשות של ייצוג משקפות את המשבר הזה.

התערוכה בוחנת התייחסויות שונות לפורטרט העצמי ולאופן ייצוגה של המהות אנושית, על מופעה המורכב מן הפקטורים השונים הפועלים בסנכרון ליצירת משך של זהות מתפקדת ובונה מציאות. היצירות מפנות מבט אל הקרום הדק אשר עוטף ומשמר בחובו מערכת שאינה ניתנת למדידה למרות כל הניסיונות להעריך אותה. קו משותף ליצירות אותם אספתי כאן הינו קנה המידה הקטן שלהן. זהות הנסמכת על קצה האצבע התובעת עדות כזהות אדם.

התערוכה של יעקב אגם ואורי צייג: משטחים בתנועה" בגלריה לתערוכות מתחלפות במוזיאון אגם, היא מעין המשך לתצוגת הקבע החדשה. התערוכה מהווה הזדמנות להתוודע למדיום ההדפס של יעקב אגם ובה בעת למפגש עם השטיחים של אורי צייג. הדיאלוג בין צורות מופשטות, אופני תנועה בחלל ונקודות מבט משתנות, הופך את הצופים לשותפים פעילים בחוויית התערוכה

התערוכה מציעה מסע בין חושך ואור, דרך מבחר של כ־40 יצירות עכשוויות במגוון מדיומים – צילום, ציור, פיסול, וידאו ומיצב.

מיכל גולדמן היא ציירת שמאחוריה יותר מארבע עשורים של ציור. התערוכה מבקשת לעקוב ולפרוס את מרחב הפעולה של הציור שלה, זה המקדש פעולה, מתמסר להתבוננות, מבקש מחקר של ראייה מתמשכת.

התערוכה החדשה של פיליפ רנצר מציגה גוף עבודות שנעשה בשנתיים האחרונות. במרכז התערוכה מוצבים מספר עמודים, "טוטמים", המורכבים מצורות עגולות - חלקם הקטן רדי מיידי והשאר מבני עץ וקרמיקה. העמוד המרכזי נראה כמו מבנה אחסון ועליו מסודרות 250 דמויות עץ וקרמיקה המייצגות את הכמות המדויקת של החטופים לפי סדר שחרורם, ובחלוקה של מבוגרים וילדים.

הדימוי האנטומי של הלב האנושי היה המפתח לתערוכה זו, כמוקד המפעיל את זרימת החיים בגוף וכמרכז פיזי וסימבולי לקיום הגשמי. אולם שדה התוכן הלך והתרחב מן הלב אל מערכות הנשימה וכלי הדם, ומן המערכות הפיזיות אל מצבי נפש המתבטאים בשאיפה ונשיפה, נשימה וחסימה. לתערוכה לֹא בַּשְּׁאִיפָה, כִּי אִם בְּמוֹרַד הַנְּשִׁיפָה, הלך-רוח (state of mind) נוכח ומשותף. שמה מובא מן השורה הפותחת בשיר 'נשימה'* של אגי משעול.