
טליה אלבו, השכינה, 2026 180x220 סמ, הזרקת דיו על נייר, ברזל, מגנטים,
צילום: הדס חי
גלריה קו 16 גאה להציג את ״זמן״, סדרת תערוכות המבוססות על דיאלוג, התפתחות ופעולה בחלל. התכנית מחולקת לסבבים לאורך השנה, כאשר כל סבב נמשך שישה שבועות. בבסיס התערוכות עומד חיבור אוצרותי בין שני אמנים.יות בעלי זיקה אסתטית ורעיונית, המוזמנים להפוך את הגלריה למרחב עבודה משותף, חי ודינמי. השהות הממושכת בחלל התצוגה מייצרת היכרות עמוקה ואינטימית עם המקום, ומאפשרת ניסוי ובדיקה של חומרים ורעיונות "בזמן אמת" מול הקהל, המוזמן לצפות בתהליך ולהיחשף אל מאחורי הקלעים של העשייה האמנותית. ״זמן״ מציעה חקירה מתמשכת תוך הסטת המבט מהתוצר הסופי והתמקדות בערכו של תהליך היצירה עצמו.
בסבב השני של סדרת התערוכות ״זמן״, גלריה קו 16 הופכת לחלל עבודה וניסוי דינמי עבור האמניות טליה אלבו ונועה זבדי. שורש החיבור ביניהן טמון בעיסוק של כל אחת מהן בשאלות הנוגעות לייצוג, חומרים יומיומיים ולגבולות המדיום וכן מתוך שימוש בהומור ביצירתן. המילה "מיסוך" נקשרת לפעולות הסוואה, הסתרה וחציצה המופיעות במסכים שלנו, בצבא, בפוליטיקה ובתקשורת. עולם מושגים נוסף אליו המילה שייכת הוא התיאטרון. מרחב שבו תפאורה, מסכות ומסכים נועדו לייצר אשליה, ולהישאר לרוב כרקע לעלילה ולדמויות. התערוכה הופכת את היחסים הללו: התפאורה והמנגנון המתווך פושטים את תפקידם המשני והופכים בעצמם למוקד המרכזי. זבדי ואלבו מקיימות דיאלוג הדדי על אודות חשיפה, התכסות והסוואה. בעוד זבדי משתמשת במסך, בהקרנה ובחפצים מוכנים כדי להציף שאלות פוליטיות ומגדריות על פגיעות וניכור במרחב הציבורי, אלבו משתמשת בתפאורה אורבנית ובמבנה הצורני של הדימוי כדי לחקור את החומריות והרטוריקה של המדיום הפיסולי. יחד, הן מזמינות את הצופים להסיר את המסך מהמציאות הוויזואלית, להתבונן מבעד לתפאורה, ולהתעכב על השכבות, החסימות והמנגנונים שבונים את עולמנו

טליה אלבו, טרום הצבה השכינה, 2026, 180x220 סמ, הזרקת דיו על נייר, ברזל, מגנטים
טליה אלבו היא אמנית רב תחומית, חיה ועובדת בתל אביב. עבודתה נעה בין פיסול, מיצב, הדפס ומדיה דיגיטלית, וחוקרת את האוטונומיה של האובייקט ואת הרטוריקה של החומר באמצעות פעולות של תרגום בין דימוי לחומר, בין הדיגיטלי לפיזי ובין שפה למרחב. דרך סריקות תלת ממד, נייר, בדים, מבנים פיסוליים ותהליכי העתקה, היא בוחנת כיצד אובייקטים ודימויים משנים את מעמדם כאשר הם נעים בין מערכות ייצוג שונות, וכיצד פעולת התרגום עצמה מייצרת משמעות חדשה. אלבו היא בוגרת התואר השני באמנויות (MFA) מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, תל אביב (2026), ובוגרת התואר הראשון באמנויות (BFA) מהאקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, ירושלים (2024). זוכת פרס ע"ש לאה חשין (2023), והשתתפה בתוכנית השהות Kikar Zion Artists Residency בירושלים (2021). עבודותיה הוצגו בתערוכות קבוצתיות, בהן פיצול עקבות בבניין אורי ליפשיץ, תל אביב, נקודה והישענות בגלריה מינוס אחת, תל אביב, ו SOFA CAN FAST בגלריה ברבור, ירושלים. עבודותיה פורסמו בין היתר במגזין Rundgang, במגזין Export01 ובפרסום Open Studio Events MFA בעריכת סמדר שפי.

נועה זבדי, מסך ירוק, צילום, 2026
נועה זבדי היא אמנית הפועלת במדיומים של וידאו, צילום, הדפס ופיסול, ומשלבת אותם לכדי מיצבים. הרחוב משמש עבורה מקור חומרי ורעיוני: ממנו היא אוספת אובייקטים, דימויים ושברי שיח, המשקפים את המציאות החברתית והפוליטית שבתוכה היא חיה ופועלת. חומרים אלה עוברים תהליכים של צילום, הדפסה, שימור והצבה מחדש, ומוצגים לעיתים כפי שנמצאו, מתוך התייחסות אליהם כאל פסלים קיימים וכעדויות למרחב הציבורי, או משמשים בסיס לעבודות וידאו. זבדי היא מחנכת ומורה לאמנות. עבודתה החינוכית היא חלק בלתי נפרד מהפרקטיקה האמנותית שלה, והיא רואה בהוראה מרחב להתבוננות ביקורתית, למפגש ולפעולה בתוך המציאות החברתית. זבדי למדה אמנות והוראה בסמינר הקיבוצים בשנים 2021–2025. במהלך לימודיה זכתה בשתי מלגות הצטיינות: מלגת Erasmus לחילופי סטודנטים בגרמניה ומלגה אנונימית למימון פרויקט הגמר. עבודותיה הוצגו בתערוכה הזוגית Cross Over 5 בגלריה Einladen בקאסל, גרמניה (2024), ובתערוכות הקבוצתיות ״צדו הפרום של הירח” במקום לאמנות (2022), ״יוצאים לאור” בגלריית קופסאות האור ביפו (2025), ״בשקיפות מלאה” בגלריה מזא”ה 9 (2026), בפסטיבל זינגר ליהדות בפולין (2022) ובמרכז הקהילתי קלישר (2023).

נועה זבדי, מסך ירוק, צילום, 2026
