יעקב אגם | "מעבר לנגלה" | גלריה מאירוב | החל מתאריך 19.7.26
אוצרים: יצחק מבורך, טירנית כהן
עיריית חולון בשיתוף גלריה ברונו
נעילה: 30.9.2026
יעקב אגם, צילום: אילן ספירא
העבודות בתערוכה "פנורמה של עבודות", מציגות פרקים שונים ביצירתו של יעקב אגם והזדמנות להיכרות מחודשת עם מקומו בתולדות האמנות המערבית ונוכחותו באמנות הישראלית. אגם הרחיב את גבולות האמנות והכניס תנועה, זמן והשתתפות של הצופה. כל יצירה מכילה קומפוזיציות מרובות, הנחשפות באמצעות שינוי נקודת המבט, ובכך הופכת את פעולת ההתבוננות לחוויה פעילה. המציאות, אינה קבועה אלא מתהווה, דינמית, ולפי אגם, על האמנות להיות דינמית ומתהווה גם כן.
יעקב אגם נולד בשנת 1928 בראשון לציון, ולמד באקדמיה בצלאל בירושלים לפני שהמשיך את לימודיו בציריך ובפריז. הוא מייסד תנועת האמנות הקינטית, וזכה להכרה בינלאומית בזכות תערוכות מרכזיות במוזיאון הלאומי לאמנות מודרנית ובמרכז פומפידו בפריז, במוזיאון גוגנהיים בניו יורק, ובמוזיאונים רבים נוספים ברחבי העולם. יצירתו מגשרת באופן ייחודי בין אמנות מודרנית, מיסטיקה יהודית ומבנה מתמטי. אגם הרחיב את גבולות האמנות מעבר למשטח הסטטי, והכניס אליה תנועה, זמן והשתתפות של הצופה. כל יצירה מכילה קומפוזיציות מרובות, הנחשפות באמצעות שינוי נקודת המבט, ובכך הופכת את פעולת ההתבוננות לחוויה פעילה. המציאות, אינה קבועה אלא מתהווה, דינמית, ולפי אגם, על האמנות להיות דינמית ומתהווה גם כן.
יעקב אגם, צילום: אילן ספירא
דרכו של אגם באמנות התאפיינה כבר בראשיתה בשפה אמנותית ייחודית. לדבריו, עבודותיו משקפות ניסיון להגיע מעבר לגבולות הביטוי האמנותי, ליצור סוג ציור שמתפתח ומשתנה כל הזמן, שיש בו אין־סוף מצבים פלסטיים ונקודות מבט שמספקות גילוי וחידוש מתמידים. בכך הוא גם ביקש לפרוץ את גבולות הציור המסורתי, שנותר תמיד כהנצחה של רגע. עקרונות אלה גיבשו את שפתו האמנותית שבבסיסה עבודות שנמצאות בתנועה, נטייה לביטוי מופשט, עיסוקו ביחסים בין צורות גיאומטריות ושימוש בשדות צבע עשירים. בעוד שטכניקות העבודה שלו אפשרו לו לבטל את טביעת היד כמבע של וירטואוזיות, השימוש בצורות פשוטות ובסיסיות של עיגול, ריבוע ומשולש משמשות לו לשם הצגת תנועה ושינוי, עד כי ניתן לראות בהם גם מילון צורני של שפתו האמנותית.
מבחר העבודות המוצגות בתערוכה זו חושפת פרקים שונים ביצירתו אגם ומהווה הזדמנות להיכרות מחודשת עם מקומו בתולדות האמנות המערבית ונוכחותו באמנות הישראלית. כלולות בה מנעד יצירות בדו-ממד ובתלת-ממד, בהם הדפסים שהופקו לרוב כחלק מסדרה המאפשרות 5 מבטים לפחות ובכך המרכיבים שלם אחד; אגמוגרפים שהושתתו על טכניקה שבה תמונה מורכבת מכמה שכבות, ומשתנה בהתאם לזווית ההתבוננות, פולימורפים שמבוססים על ניגודים של צבעים וצורות ואחרות שעליהם הרחיב ברשימה מוקדמת בשם "ציורים בתנועה" (1962), בה פרט את האופנים השונים של התנועה בעבודותיו: 'ציורים הניתנים לשינוי', 'ציורים עם אינטרפוזיציה פוליפונית', 'ציורים בתנועה', 'ציורים משוחררים מכוח המשיכה', 'ציורים חופשיים מהקיר' ו'ציורים עם רכיב רוטט'.
*התערוכה לכבודם של מתן אברמוביץ, אורי למד, גדי כוטל ועמית רגב, זיכרם לברכה, לוחמים בגדוד 52 של חטיבה 401 הידועים כצוות אברהם.
יעקב אגם, צילום: אילן ספירא