פואד אגבאריה | "שורשים" | גלריה גבעת חביבה לאמנות | פתיחה חגיגית: 13.9.25 בשעה 12:00
אוצר התערוכה: פריד אבו שקרה
אוצרת הגלריה: ענת לידרור
נעילה: 2.11.2025
פואד אגבאבריה, עיוור במולדתו, 2025. שמן על בד
האמן הוותיק, הנע על הקו בין מוסמוס לאום אלפחם, מציג ציורים ווירטואוזים לצד מיצבי ברזל דקים ומיצב צבר שהכין במיוחד לתערוכה הנפתחת בשבת ה-13.9 בגלריה גבעת חביבה לאמנות. אגבאריה, הנע גם על הקו בין זהויות והשתייכויות מציע לצופים להתפתל בין שורשיו.
אגבאריה חוקר את עברו בידיים: הטקסטורות הגסות שגרף מהאדמה, אותה הוא מעבד עד היום, מונחות על הקנבס באופן המחייה את ציוריו הריאליסטיים והפנטסטיים גם יחד.
נוף ילדותו, הפראי והטעון, השתנה במהלך חייו והקנה לו תחושות קשות של אכזבה, תסכול וניתוק רגשי, את אלו תרגם לאמנות השולחת שורשים לכל עבר, נאחזת ונעקרת, משתרגת ומרפה.
פואד אגבאריה, האופק שמעבר לחומה, 2025. שמן על בד
מוטיב השורשים מופיע בכל עבודותיו, כסמל המבקש להינעץ באדמה לאומית, משפחתית וחקלאית, אך נתלש וחושף שורשים חיים בולטים, חושניים ואגרסיביים, המחברים אותו לאביו ואמו, לזיכרונות הילדות ולתרבות, ולתלישה בה הוא נאחז.
אגבאריה מגדל משוכות צבר ומייצר ייחורים, כופה קרבה על צמחים שלא בחרו להתקרב, ומקים לתחייה רעיונות שנולדו במטע שלו הממוקם לא רחוק מחומת ההפרדה.
הקטיעה הזו של המרחב ומרקם החיים באה לידי ביטוי בציורים גדולים, עשירים במשוכות צבע, שימלאו את קירות הגלריה, הנעים בין כעס לבין ליריות וגעגועים.
פואד אגבראריה, דוכן הזיכרון, 2025. שמן על בד
במרכז החלל יעמוד המודל החי, צבר ששורשיו החשופים והתלושים יינקו נוזל ספק מים ספק דם ממקור מלאכותי; כך ימשיך הצבר להתקיים ולנשום גם מחוץ לסביבתו הטבעית, מונשם על ידי האמן.
לראשונה, גם שטיחיו של אגבאריה עוברים מטמורפוזה: לאחר שצייר שטיחים פלסטיניים רקומים רבים מספור, הפעם גם הם הופכים למיצבים מתכתיים, חתוכים בלייזר,כשחוטיהם הצבעוניים מתחבאים מאחוריהם ומזכירים את סדר הדברים המוכר. גם שטיחים אלו, שאיבדו את רכות הבד, מספרים את סיפורו ושולחים שורש לעבר הביוגרפיה הפרטית והלאומית שלו.
