רועי עידן | "יופי מאיים" | בית האמנים תל אביב

אוצרת: מירי קרימולובסקי

נעילה: 15.11.2025

רועי עידן, רחפן ראשון בשער הקיבוץ, מסדרת צילומים אחרונים 7.10.23

רועי עידן חי כצלם ומת כצלם

כמעט כל צילום שלו המוצג בתערוכה זו , מחבר בין היפה למאיים, בין הפורח לשרוף, בין מוות לחיים חדשים

"אין לי תחושה של אויב, רק של אסון מתקרב" - ד.ה. לורנס

תמונה: סוף הקיץ. 30 באוגוסט 2022. דשא ירוק, שמיים תכולים, קבוצת ילדים שמחים, נרגשים לקראת הכניסה לכיתה א', כולם בחולצות לבנות חגיגיות, ילדה מתוקה בחצאית ורודה... וברקע? חומת בטון, "המיגונית". אומרים שתמונה אחת שווה אלף מילים, וזהו בדיוק צילום תמים אחד שמספר כמעט הכל. הוא צולם על ידי רועי עידן, שנה לפני שחייהם של ילדי בית הספר היסודי "חופים" בקיבוץ יד מרדכי, השתנו לבלי היכר.

כמעט כל צילום של רועי עידן המוצג בתערוכה זו, מחבר בין היפה למאיים, בין הפורח לשרוף, בין מוות לחיים חדשים. כך, צילום רחפני של רוכבי סניף הדרום בקק"ל על רקע יער בארי השרוף (2019) והצל היפה שהם יוצרים, נראה פתאום מאיים מתמיד.

רועי עידן, כלנית בשמש, 2022

רועי עידן, צלם מערכת ידיעות אחרונות ו-YNET, נולד בכפר הרי"ף. למד צילום במכללת "ספיר". התגורר עם משפחתו בכפר עזה, שם מצא את ביתו החם. עד לאותו יום מר ונמהר של השבעה באוקטובר, בו רועי וסמדר רעייתו נרצחו בביתם, הוא היה אדם אנונימי, מוכר בעיקר בקהילת העיתונאים וצלמי העיתונות. בין עבודותיו בלט סרטון נבואי כמעט שצילם וזיכה אותו ב-2019 בפרס בתחרות "עדות מקומית". בסרטון תועדו פלסטינים מאחורי הגדר, כשהם מתגרים, משליכים חפצים ונוהגים באלימות כלפי הצד הישראלי, שניסה מצידו להתעלם. עידן חתום גם על סרטון מהפנט, המתעד להקת זרזירים מרקדת באוויר. הסרטון הוצג בתערוכת "טבע מקומי" במוזיאון ארץ ישראל, ובתערוכה זו.

לאחר השבעה באוקטובר, הפכה משפחת עידן בעל כורחה, ממשפחה אנונימית, לכזו המוכרת בכל בית בישראל. ילדיהם של רועי וסמדר, מיכאל ועמליה, שהו בארון בממ"ד בסמוך לגופת אימם עד שחולצו לאחר כ-12 שעות. אחותם הקטנה, אביגיל, שהורדה מזרועות אביה בעת שצילם את צילומי המלחמה הראשונים, רצה בתושייתה לשכנים וכך ניצלה. אביגיל הקטנה, שכל אדם בישראל יודע כיום מי היא, נשבתה בעזה והוחזרה מהשבי אחרי 52 ימים. אביגיל מתועדת בתמונה שצילם גיל כהן מגן (AFP), כשהיא ישובה במסוק השב ארצה. התמונה תלויה באדיבות הצלם בתערוכת "עדות מקומית" ובכניסה לתערוכה זו.

רועי עידן, תלמידי כיתה א בית הספר חופים קיבוץ יד מרדכי 2022

מפתיע ואולי לא, עד כמה פרטים הופכים סמליים אחרי אסון שכזה. כך הפכו הכלניות לסמל המדמם של עוטף עזה, ועל כן בחרה אוצרת התערוכה מירי קרימולובסקי להקדיש לכלניות שרועי כה אהב והפליא לצלם, קיר משלהן.

רועי היה הצלם הראשון שתיעד את המלחמה. שלושה צילומי "הרגע האחרון" שלו נבחרו לתערוכה: האחד, צילום הרחפנים בדרך ליישובי העוטף על רקע שמיים עשנים ואפורים. השני, צילום פטריות עשן מרחפות באוויר, שאלמלא ידענו מה הן יכולנו לחשוב שמדובר במדוזות בחוף הים. השלישי, צילום שבמבט ראשון נראה תמים לחלוטין – מחסום הכניסה לקיבוץ כפר עזה כאשר מעין שפירית גדולה עומדת לפתחו. ה"שפירית" הזו היא הרחפן הראשון שחדר לשערי קיבוץ כבר עזה.

- מתוך טקסט התערוכה מאת האוצרת מירי קרימולובסקי