
מאוריצי גוטליב, יהודים מתפללים בבית הכנסת ביום הכיפורים, 1878, צילום: אברהם חי
התערוכה שנת אפס מציגה לראשונה לקהל, את הסיפור המסעיר על הצלת אלפי יצירות אמנות מגרמניה והבאתן לארץ, ערב מלחמת העולם השניה, על ידי המנהל הראשון של מוזיאון תל אביב, ד"ר קרל שוורץ.
יצירות אלו הפכו להיות תשתית האוסף לאמנות המודרנית של המוזיאון.
בתערוכה מוצגות למעלה מ-150 עבודות, חלקן קאנון מוכר ואהוב בהקשרים חדשים ומפתיעים, אך מרביתן טרם נראו לקהל. בין האמנים: מארק שאגאל, אריך הקל, מאוריצי גוטליב, קתה קולביץ, מקס בקמן, יוחנן סימון, אלכסנדר ארכיפנקו, ג׳יימס אנסור ועוד.

אלכסנדר ארכיפנקו 1887, קייב – 1964, ניו-יורק אשה עם מניפה, 1914 עץ צבוע, פח, זכוכית וחפצים מצויים על יוטה, מוצמד ללוח עץ, 108x61.5x13.5 ס"מ אוסף מוזיאון תל-אביב לאמנות מתנת משפחת גריץ, לונדון, 1956, לזכר אריך גריץ, צילום: מוזיאון תל-אביב לאמנות
ערב מלחמת העולם השנייה יצא ד"ר קרל שוורץ, המנהל הראשון של מוזיאון תל אביב, למסע אחרון ונואש לאירופה, במטרה להציל יצירת אמנות שראה לראשונה בברלין כנער. הסיבה לבהילוּת, וחרף הסכנה לחייו, כפליט שנמלט בעצמו מגרמניה כמה שנים קודם לכן, עולה ממכתב ששלח לידיד באמסטרדם בנובמבר 1938, שבו הוא מקונן על כך שבני-אדם כבר אי-אפשר להציל, אבל יצירות אמנות עוד אפשר.
את הציור שחיפש, איתר שוורץ בבית פרטי באמסטרדם, ושכנע את בעליו שמקומו בתל-אביב. ביולי 1939, חודשיים לפני פרוץ המלחמה, נשלח הציור יהודים מתפללים ביום כיפור, מאת מאוריצי גוטליב לארץ, והיה לאחת היצירות המזוהות ביותר עם מוזיאון תל-אביב. יצירה זו, ביחד עם עוד אלפי יצירות אמנות אותן הציל שוורץ בין השנים 1945-1933 יהפכו להיות התשתית של אוסף האמנות המודרנית של מוזיאון תל אביב לאמנות.

לסר אורי 1861, בירנבאום, הקיסרות הגרמנית (כיום מיינדזיחוד, פולין) – 1931, ברלין תמונת רחוב עם זוג, שנות ה-20 של המאה ה-20 שמן על בד, 70.5x50.5 ס"מ אוסף מוזיאון תל-אביב לאמנות ירושת פרופ' מקס מרכוס, רמת-גן, 1985 צילום: מרגריטה פרלין, מוזיאון תל-אביב לאמנות
בתערוכה מוצג מבחר מתוך אלפי יצירות האמנות שהבריח ארצה שוורץ, מרגע עליית היטלר לשלטון ועד תום מלחמת העולם השנייה. היצירות מספרות את סיפורם של האמנים, האספנים, האוצרים והמנהלים שפעלו, לעִתים תוך סיכון חייהם, להצלת התרבות מהכחדה – אך בראש ובראשונה מסופר כאן סיפורן של יצירות האמנות עצמן, סיפורו של האוסף.

הנס תומא, ווטאן, הדפס אבן מתוך כתב העת מלחמה ואמנות, 1917-1914 צילום: אלעד שריג
בחצות של 8 במאי 1945 הוכרזה בגרמניה שנת אפס, בעלות הברית כבר כבשו את מרבית שטחה וההכרזה הביעה משאלת-לב למחוק ולהפיל אל מחוץ לזמן את כל מה שקדם לרגע זה, להפוך את שעון החול של ההיסטוריה על ראשו. גם בעיר תל-אביב ובמוזיאון העירוני שלה אהבו לספר שנולדו מערמת חול חדשה, נקייה מעבר: "בראשית היה אוסף, וסביבו התגבש מוזיאון, וסביבו עיר", כתב יורם קניוק ב-2 באפריל 1982, לרגל יום הולדתו החמישים של המוזיאון.

יוחנן סימון 1905, ברלין – 1976, תל-אביב דיוקן אשה (ליזבת שוורץ), 1938 בצד האחורי: ללא כותרת, שנות ה-30 של המאה ה-20 שמן על בד, 80.5x50.5 ס"מ אוסף מוזיאון תל-אביב לאמנות, 1969
צילום: מרגריטה פרלין, מוזיאון תל-אביב לאמנות
לאוסף אין ראשית אחת, הוא נולד כמה פעמים, בהכרזה על שנות אפס שונות: חלקן שנים שנחקקו בתולדות הלאום, כמו 1948, שנת הכרזת העצמאות שנערכה במוזיאון תל-אביב במאי אותה שנה, חלקן פרטיות, כמו 1947, שנת פיטוריו של ד"ר קרל שוורץ מראשות המוזיאון בטענה שנעשה "גרמני מדי" – וזאת לאחר שבשנים 1945-1933 הציל לטובת המוזיאון אלפי יצירות אמנות מאירופה.

לודוויג מיידנר 1884, ברנשטאט, הקיסרות הגרמנית (כיום ביירוטוב, פולין) – 1966, דרמשטאט, גרמניה בית חרושת בוער, 1912 בצד האחורי: נהר עם דוברות, 1908-09 בקירוב שמן על בד, 46x50 ס"מ אוסף מוזיאון תל-אביב לאמנות רכישה, 1942
צילום: מרגריטה פרלין, מוזיאון תל-אביב לאמנות
התערוכה שנת אפס מציגה סיפור זה לראשונה בפני הקהל, לציון 80 שנה לתום מלחמת העולם השניה וכחלק מאירועי השבת האוספים המודרנים לתצוגה לאחר שנתיים בכספת המוזיאון בעקבות השבעה באוקטובר.

קתה קולביץ 1867, קניגסברג, הקיסרות הגרמנית (כיום קלינינגרד, רוסיה) – 1945, מוריצבורג, גרמניה לעולם לא עוד מלחמה, 1924 הדפס אבן, 95x66 ס"מ אוסף מוזיאון תל-אביב לאמנות מתנת מקס מתיאוס, ברלין, 1937-40 בקירוב, צילום: מוזיאון תל-אביב לאמנות
התערוכה מלווה במפגשי שיח, סיורים מודרכים , הקרנות סרטים ועוד https://www.tamuseum.org.il/he/exhibition/year-zero/