עבודותיה של נדיה עדינה רוז נולדות במרחבים הלבנים של זיכרונות ילדותה, ומתבגרות בתווך שבין "שם" ל-"כאן." במובן זה יצירתה הפלסטית נולדת מתוך תנועה מורכבת בחלל ובזמן: 'שם' הוא גם 'כאן', 'אז' הוא גם 'עכשיו'. רוז, שעלתה לארץ בגיל 22 מרוסיה היא משוררת ואמנית חזותית. שני שדות היצירה מקיימים ביניהם יחסי הפריה הדדית. ספריה "דיו של שלג" (2015) ו-"בבטן הזאב" (2021), שניהם בהוצאת "אפיק", חוקרים את תמורותיו של העולם הפנימי באמצעות החלום, הגעגוע, הכאב והיופי של חוויית ההגירה וההתבגרות.