דלפין זורע ושיר מורן מציירות נשים. חלק מהציורים ומהרישומים בתערוכה יכולים להיחשב לדיוקנאות עצמיים, אבל זורע ומורן לא מעוניינות לייצג רק את עצמן ובודאי שלא בצורה אחידה. ההיפך הוא הנכון. השתיים מתמקדות בריבוי, בשבירה של גבולות וזהויות ובטשטוש של דיכוטומיות המקטלגות נשים כמועצמות או כקורבנות. הן מתמסרות לפנטזיה, למיניות, להחלפה של זהויות ולהומור כמתודולוגיה אמביוולנטית של התמודדות עם מציאות מורכבת.