אלה עוקב פרטל, סבתא רבתה אנה, 1888-1942
קיבוץ גבעת חיים איחוד הוא ביתה של אלה, ילידת קיבוץ תל קציר.
בשנת 2014 הגיעה לעבוד כמחנכת ומורה לספרות בבית הספר שפרירים, התאהבה במקום ובקהילה והחליטה להישאר בו. אלה לא רכשה השכלה פורמאלית באמנות אך מגיל צעיר הציור היה משמעותי בעבורה, חלק ממנה וממהותה.
אלה רושמת בעט בשתי ידיים בו זמנית.
בעבודה בשתי ידיים יש חיבור של שני קצוות שעובדים יחד ויוצרים שלם חדש המכיל גם שליטה וגם אובדן שליטה, יד יציבה ויודעת ויד שיוצאת מהקווים, האחת חזקה ובטוחה והשנייה חופשית ומשוחררת. לידיים יש חיים משלהן והשילוב פעולה בין שתיהן בעת ובעונה אחת, מוסיף המון קצב ותנועה, ולעיתים בשתי הידיים עטים בצבעים שונים.
אלה חוקרת בציור את החיבור שלה להיסטוריה הפרטית וההיסטוריה של ההתיישבות בעמק הירדן.
אלה עוקב פרטל, חקלאי בכרם באפיקים ראשית שנות ה-50
מתוך צילומים ישנים של משפחתה ושל ראשית ההתיישבות בתל קציר ובעמק היא יוצאת לחקור את שורשיה הגיאוגרפיים והתרבותיים מהן הגיעו הוריה: נצרות, יהדות, ישראל, אירופה ממנה הגיעה אמה ותימן משם עלתה משפחתו של אביה. מצד אביה שמשפחתו עלתה מתימן. מקור משפחת אמה הוא בהולנד ובסבתא שגדלה בבית נוצרי מיסיונרי שהחליטה לאחר מלחמת העולם השנייה להתגייר, לעלות לארץ ולהקים משפחה שבה לא תהיה אנטישמיות ושנאת האחר.
מקום נכבד מקבלות הנשים במשפחה- סיפוריהן, מעמדן, עוצמתן, הכאבים שחוו, השפעתן על ילדיהם והבחירות שקיבלו בחייהן.
גם שאלות ומחשבות על זהות ושייכות מעסיקות את אלה וכך, תוך כדי המלחמה עם אירן, היא מצאה את עצמה נוברת בתמונות הארכיון בקיבוץ. מבין אלה בחרה תמונות שהנציחו רגע בזמן וקיבלו חיים חדשים תחת שתי ידיה הרושמות- חדר האוכל הראשון, עבודות השדה, נופים של פעם לפני שנבנה כאן משהו ועוד.
חיבור נוסף וטבעי הן רישומי המשוררות ששירתן עדיין מהדהדת ואת שירתן מלמדת אלה.
בתערוכה זו בחרנו לחבר בין הקווים- המשפחתי והקיבוצי וליצור יחד שלם חדש המסמל את חייה של האמנית- האנשים בחייה, הקרקע, לקרקע, העולם, הרוח, ההיסטוריה והחוויה שהיא חלק ממשהו גדול יותר.
האמנית הציגה בתערוכת יחיד בשנת 2014 בגלריה בגן שמואל באוצרות של דורית טלמון וזו תערוכת היחיד השנייה שהיא מציגה.