
זיוה ילין, אופק בשכונת הזיתים, 2026, טכניקה מעורבת על בד. צילום: גל אבידוב
לאורך ההיסטוריה נשא האדם את מבטו אל השמיים. גרמי השמיים, תנועת הכוכבים ומסלולה הקבוע של השמש אפשרו לו להתמצא במרחב, למדוד זמן ולדמיין את מקומו בעולם. גם כאשר הים היה חסר גבולות והאופק נדמה אינסופי, השמיים סיפקו נקודת אחיזה.
"שמש שחורה" מתוארת במסורות אלכימיות בפסיכואנליזה ובספרות כמצב של אובדן, השהיה והתפרקות. זהו דימוי פרדוקסלי: שמש שאינה מאירה, מקור חיים שהפך לסימן של היעדר. באלכימיה ובפסיכואנליזה היונגיאנית, ה- Sol Niger (שמש שחורה בלטינית) מסמל את ה"לילה האפל של הנפש", שלב פראי של התפרקות ואובדן, שמתוכו בלבד יכולה לצמוח טרנספורמציה או יצירה חדשה. ג'וליה קריסטבה, בספרה "שמש שחורה: דיכאון ומלנכוליה", מתארת אותו כחוויה של אובדן פנימי עמוק, כזה שאינו תמיד ניתן לניסוח. לא רק מצב נפשי אלא גם סדק בשפה עצמה, במקום שבו המשמעות מתערערת. [1]
[1] המושג :"שמש שחורה" צוטט על ידי קריסטובה מהשיר "אל דסדיצ'אדו" (1853) מאת המשורר הצרפתי ז'ראר דה נרוואל. ציור של שמש שחורה זכה גם לשימוש כסמל נאצי ולאחריו כסמל של קבוצות ניאו נאציות.

אשחר חנוך קלינגבייל, צדק 3, 2021, עפרון על נייר, צילום: דניאל חנוך
ואולי משום כך שב המבט אל השמיים. לא כדי למצוא תשובה, אלא כדי להמשיך לשאול. העבודות המוצגות בתערוכה נעות בתוך מרחב זה. הן אינן מבקשות להמחיש את מושג של "שמש שחורה", אלא פועלות מתוכו. השמיים והשמש אינם רק מרחב אסטרונומי אלא גם מרחב תודעתי ורגשי. הם משמשים זירה להשלכה, להתבוננות ולחיפוש אחר סימנים בתוך מציאות שהפכה בלתי יציבה.
ציוריה של זיוה ילין שבים אל שמי בארי; עבודותיו של אשחר חנוך קלינגבייל מפנות את המבט אל מרחבי היקום הרחוקים; אורית ישי מתבוננת מבעד לחלון המטוס בניסיון לאחוז ברגע של יציבות; ושרון קן-דור בוחנת את השמש עצמה, מקור החיים, אך גם גוף מסנוור שאינו מאפשר להביט בו ישירות.
אולי משום כך השמש השחורה אינה רק סמל של אובדן. היא גם דימוי של מבט הנמשך אל מה שאינו ניתן לפענוח מלא, אל מה שנותר להאיר דווקא מתוך החשכה.
התערוכה בתמיכת קרן "אמנות עכשיו".

שרון קן-דור, מתפרצת, 2026, טכניקה מעורבת
על הגלריה:
גלריה חנה לאמנות עכשווית נפתחה לראשונה לקהל ב-22.1.25. הגלריה תוכננה ושופצה להוות גלריה מקצועית ומציגה בין ארבע לשש תערוכות בשנה של אמנים ואמניות מן הנגב המערבי ומרחבי הארץ לצד קירות אמן, סדנאות מקצועיות ואירועי תרבות.
הגלריה היא חלק מחזון עמותת אום קולטור לפיתוח תחום האמנות בעוטף עזה ומהווה הרחבה של פעילותה האמנותית של העמותה שעוסקת בקידום אמנות בנגב ובחוסן ולהפגיש את תושבי האזור וקהל רחב עם אמנות עכשווית. הגלריה תעבור בעוד כשנתיים לבית אום קולטור, מתחם חדש בעיר שדרות שיכלול בית אמנים, חללי סטודיו, שתי גלריות וחנות בעיר שדרות ונמצא בימים אלה בבנייה.
