קבוצת הנדל״ן מבנה פותחת את דלתות אחד הבניינים הייחודיים שבבעלותה לציבור הרחב ללא תשלום, במטרה לקדם יצירה, מצוינות, חדשנות ואחריות חברתית בעידן בו הגבולות בין העולם הממשי לווירטואלי מיטשטשים, האמניות והאמנים המציגים בתערוכה "המבנה", משלבים טכנולוגיות דיגיטליות חדשניות וחוקרים כיצד מבנים פיזיים, חברתיים ותודעתיים מעצבים את המציאות שלנו.

אורה בריל תציג בחלל המרכזי של גלריה מאיה עבודות חדשות מן השנים האחרונות. בתערוכה יהיה ייצוג של מספר גופי עבודה שנובעים זה מזה ומתכתבים זה עם זה. השנתיים האחרונות היו מאופיינות, מבחינתה של בריל, באתגרים לא פשוטים מן הבחינה האישית ומן הבחינה הלאומית. לצד התמודדות עם מצב רפואי קשה בתוך ביתה פנימה, ודאגה אינסופית לבניה שגויסו למלחמה בעזה, היא חוותה כמו כולנו את טבח השבעה באוקטובר 23' וייסורי החטופים ובני משפחותיהם שמלווים את כולנו עד היום.

בתוך כל אחד מאיתנו מתקיים כלוב – עשוי פחדים, מוסכמות, זיכרונות ודעות קדומות. לעיתים הוא שקוף, לעיתים מוזהב, ולעיתים סוער ומשוגע. התערוכה "כלוב משוגע – שחרור דמיון ואשליה" מבקשת להתבונן בכלוב הזה מקרוב – לא כדי להישאר בו, אלא כדי לפרוץ אותו. העבודות המוצגות בתערוכה חוקרות את הדיאלוג שבין מגבלה לחופש, בין אשליה למציאות, בין כאוס פנימי לבין תקווה.

קופסת עץ וסורג חבלים עשויים לשמש כאינדקס ענייני לאפיון תערוכתה של שרית אכטנברג "הלך החבל אחר הדלי". למרחב המתומצת בחומר ובחפץ מצטרף בקול עודד וולקשטיין כמורה נבוכים נכלולי שזהות דוברו נזילה, שתכניו מהתלים ושניסוחו מתרוצץ בין מלל מכתבי לבין דו שיח במעמד צד אחד. לפיכך, דימוי הקופסה יכול לדידם של מנסחיו לזמן "מחוז חפץ, מקום, דבר, ה-דבר..." ובה בעת לגלם "זיכרון, הבטחה, בית"*.

התערוכה היא מיצב תלוי ־ מקום העוסק באתוס של הפרה כסמל פואטי וחברתי לבנייה, שייכות, פריון והמשכיות – יסודות של בית. באמצעות דימויים חזותיים טעונים ומרובדים, עזרן חוקרת את המתח שבין טוהר לקורבן, בין קודש ליצר ובין פרט לקולקטיב כשהפרה משמשת דמות מיתית, טעונה ועמוקה.

תערוכה קבוצתית "פרחים אחרי הסערה" תתקיים בחודש נובמבר 2025 בגלריה על האגם ברעננה החל מ- 27.10.25, במשך כשבועיים עד ה – 8.11.2025. בהשתתפות האומן הבינלאומי יבגני גופמן,בתערוכה יציגו 35 אומנים

בפרויקט דיוקנאות קלוז אפ תל־אביבי, צילמה אבן זהר את האנשים שמיטיבים לתאר את העיר במילים, סופרים ומשוררים הכותבים על העיר. הדיוקנאות צולמו בתאורה טבעית וללא בימוי, מתוך שאיפה ללכוד את המפגש הישיר בין האדם לבין מקומו. חלק מהיוצרים בחרו להצטלם בפינת עבודתם, אחרים באתרים תל־אביביים המופיעים ביצירתם או המזוהים עמם

בתערוכת היחיד החדשה שלו "זה לא נורמלי" מציג יבגני (ז'ניה) קלוץ סדרה עוצמתית של צילומי מחאה עכשוויים. באחד מתצלומיו הבולטים מתנוססת הכרזה עם הכיתוב "זה לא נורמלי" – משפט טעון, פתוח לפרשנויות רבות, החושף את המתח שבין המצב החברתי־פוליטי בישראל לבין חווייתו האישית של כל מפגין.

תערוכת יחיד חדשה לאמן אוהד מטלון, בה הוא מציג סדרת עבודות שמבוססת על צילומים של ג'סטות פיסוליות אותן הוא מבצע בסטודיו או בלוקיישנים משתנים. התיעוד של פעולה פיסולית, מתבצע בד"כ באמצעות עשרות צילומים מפרספקטיבות קרובות, שלאחר הצילום, מורכבות במחשב לכדי דימוי שממשיך את הפעולה הפיסולית באופן דיגיטלי, תוך שהוא משאיר עקבות למלאכת ההרכבה הדיגיטלית. בעבודות רבות, פעולת ההצבה בחלל התערוכה יוצרת שלב שלישי של טיפול באובייקט. הדימוי הצילומי, משמש בפרקטיקה הזו, רכיב אחד בשרשרת של פעולות פיסוליות שמהדהדות האחת את השניה ומתלכדות לכדי אובייקטים צילומיים בחלל.

התערוכה "יוגה וחיות אחרות" היא הזדמנות ייחודית לכל בני המשפחה לבלות יחד, להתנסות וללמוד איך לשחרר את הגוף והנפש דרך תנועה, משחק ודימיון. המבקרים מוזמנים לצאת למסע חוויתי המשלב התנסות אישית העוקב אחר הקשר בין תנוחות היוגה הקלאסיות (אסאנות) לבין תנוחות של בעלי חיים המשמשים להן השראה באמצעות עמדות התנסות חווייתיות ביוגה המותאמות לכל הגילאים, מיצגים אמנותיים ומתחמים המדגישים את הקשר בין התנוחות והחיות.

שתי תערוכות חדשות: תערוכת יחיד רטרוספקטיבית ראשונה לאמן הבדואי פורץ הדרך, בשיר אבו-רביע (נ' 1951). "רדיו תפילות: תחנת השידור לכמיהות הלב האנושי", המזמין את הציבור הרחב לקחת חלק ביצירת ארכיון עולמי של תפילות ובקשות לב.

אלה רושמת בעט בשתי ידיים בו זמנית. בעבודה בשתי ידיים יש חיבור של שני קצוות שעובדים יחד ויוצרים שלם חדש המכיל גם שליטה וגם אובדן שליטה, יד יציבה ויודעת ויד שיוצאת מהקווים, האחת חזקה ובטוחה והשנייה חופשית ומשוחררת. לידיים יש חיים משלהן והשילוב פעולה בין שתיהן בעת ובעונה אחת, מוסיף המון קצב ותנועה, ולעיתים בשתי הידיים עטים בצבעים שונים.