אורה בריל תציג בחלל המרכזי של גלריה מאיה עבודות חדשות מן השנים האחרונות. בתערוכה יהיה ייצוג של מספר גופי עבודה שנובעים זה מזה ומתכתבים זה עם זה. השנתיים האחרונות היו מאופיינות, מבחינתה של בריל, באתגרים לא פשוטים מן הבחינה האישית ומן הבחינה הלאומית. לצד התמודדות עם מצב רפואי קשה בתוך ביתה פנימה, ודאגה אינסופית לבניה שגויסו למלחמה בעזה, היא חוותה כמו כולנו את טבח השבעה באוקטובר 23' וייסורי החטופים ובני משפחותיהם שמלווים את כולנו עד היום.

בתוך כל אחד מאיתנו מתקיים כלוב – עשוי פחדים, מוסכמות, זיכרונות ודעות קדומות. לעיתים הוא שקוף, לעיתים מוזהב, ולעיתים סוער ומשוגע. התערוכה "כלוב משוגע – שחרור דמיון ואשליה" מבקשת להתבונן בכלוב הזה מקרוב – לא כדי להישאר בו, אלא כדי לפרוץ אותו. העבודות המוצגות בתערוכה חוקרות את הדיאלוג שבין מגבלה לחופש, בין אשליה למציאות, בין כאוס פנימי לבין תקווה.

קופסת עץ וסורג חבלים עשויים לשמש כאינדקס ענייני לאפיון תערוכתה של שרית אכטנברג "הלך החבל אחר הדלי". למרחב המתומצת בחומר ובחפץ מצטרף בקול עודד וולקשטיין כמורה נבוכים נכלולי שזהות דוברו נזילה, שתכניו מהתלים ושניסוחו מתרוצץ בין מלל מכתבי לבין דו שיח במעמד צד אחד. לפיכך, דימוי הקופסה יכול לדידם של מנסחיו לזמן "מחוז חפץ, מקום, דבר, ה-דבר..." ובה בעת לגלם "זיכרון, הבטחה, בית"*.

התערוכה היא מיצב תלוי ־ מקום העוסק באתוס של הפרה כסמל פואטי וחברתי לבנייה, שייכות, פריון והמשכיות – יסודות של בית. באמצעות דימויים חזותיים טעונים ומרובדים, עזרן חוקרת את המתח שבין טוהר לקורבן, בין קודש ליצר ובין פרט לקולקטיב כשהפרה משמשת דמות מיתית, טעונה ועמוקה.

תערוכה קבוצתית "פרחים אחרי הסערה" תתקיים בחודש נובמבר 2025 בגלריה על האגם ברעננה החל מ- 27.10.25, במשך כשבועיים עד ה – 8.11.2025. בהשתתפות האומן הבינלאומי יבגני גופמן,בתערוכה יציגו 35 אומנים

בפרויקט דיוקנאות קלוז אפ תל־אביבי, צילמה אבן זהר את האנשים שמיטיבים לתאר את העיר במילים, סופרים ומשוררים הכותבים על העיר. הדיוקנאות צולמו בתאורה טבעית וללא בימוי, מתוך שאיפה ללכוד את המפגש הישיר בין האדם לבין מקומו. חלק מהיוצרים בחרו להצטלם בפינת עבודתם, אחרים באתרים תל־אביביים המופיעים ביצירתם או המזוהים עמם